מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס
ע"א בעדות אשה אי מדאורייתא
א
דעת ר' יהודה בספרי דע"א באשה מדאורייתא וז"ל בספרי הובא בילקוט פ' שופטים לא יקום ע"א באיש אם סופינו לרבות אשה מה ת"ל איש לעון הוא דאינו קם אבל קם הוא באשה להשיאה:
ב
דעת ר' יוסי לא ברירא לן דבספרי שם מפיק ר"י הך קרא לדרשא דקם הוא לשבועה וי"ל דפליג על ר"י וי"ל דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי ר' יהודה דריש מאיש ור"י דריש מלכל עון והגאון בנ"ב חלק אה"ע סימן ל"ג דעתי ג"כ דר' יוסי מודה (לעיל ערך ע"א נאמן באסורין אות ל"א שכתבתי די"ל דרבינא חולק בזה עם אביי ורבא ור"א אם ר' יוסי חולק על ר' יהודה או לא יע"ש) דע"א בעדות אשה מדאו' והרב דק"ק דיקלא חולק עליו יע"ש בסי' ל"ד ובסי' ל"ה ובפ"י ריש גיטין כ' דר"י אינו חולק:
ג
דעת הרמב"ם בפ"ה מהלכות עדות מבואר דס"ל ע"א בעדות אשה מדרבנן אך הנ"ב שם האריך לבאר דהר"מ ס"ל דע"א מדאורייתא ועד מפי עד בעדות אשה מדרבנן:
ד
לאביי עד כשר נאמן מדאורייתא בעדות אשה דלית ליה הך דאין דבר שבערוה פחות משנים ע' קדושין ס"ו וע' בהפלאה קדושין שם שכ' כן להדיא אך כ"ז לשיטת הרשב"א והראב"ד דלאביי ע"א נאמן אף נגד חזקה אף דאינו בידו אבל לשיטת התוס' והרא"ש דס"ל דאף לאביי אינו נאמן אלא דבידו או דהבעל שותק דשתיקה כהודאה דמיא וע' כ"ז בערך ע"א נאמן באיסורין שביארנו זה באורך אזי גם לאביי אין ע"א נאמן בעדות אשה ובחדושי הרשב"א לקדושין מצאתי דהא דאביי ס"ל דע"א נאמן בדבר שבערוה הוא רק מדרבנן אבל מדאורייתא ס"ל ג"כ אין דבר שבערוה פחות משנים:
ה
מיהו גם לשיטת הרשב"א והראב"ד לא מהימן ע"א בעדות אשה מדאוריית' אלא בעד כשר ולא בעד פסול כ"כ בהפלאה שם:
ו
אף לאביי שהאמינה תורה עד כשר בעדות אשה מ"מ חכמים לא האמינוהו אלא משום דאשה דייקא ומנסב' כ"כ בהפלאה שם ובחדושינו נבאר זה באורך בס"ד ועמ"ש באות ד' דעת הרשב"א בחדושיו דאף בעדות אשה אינו נאמן רק מדרבנן לאביי ונעלם מבעל הפלאה דברי הרשב"א אלו: