אור ברסלב
מלא הרועים חלק א מתוך שאינו יכול לישבע משלם

מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס

מתוך שאינו יכול לישבע משלם

מאמר אי קונה ואי קונה בע"כ

א

ר' אבא ס"ל מתוך שאינו יכול לישבע משלם בההוא גברא דחטיף נסכא ב"ב דל"ז שבועות דל"ב ודל"ט:

ב

רב ושמואל ס"ל דל"א מתוך שאינו יכול לישבע משלם שבועות דמ"ז דס"ל חזרה שבועה לסיני:

ג

ר' אמי ס"ל משאיל"מ שבועות דמ"ז מהא דתני שבועת ד' תהי' בין שניהם ולא בין היורשים יע"ש:

ד

ר"מ ס"ל דלא"מ משאיל"מ לפי הגירסא שבמשנה פרק כל הנשבעין דס"ל יחלוקו אך בגמ' שם דמ"ז קא' רב נחמן להיפוך:

ה

דר"מ ס"ל משאיל"מ דס"ל חזרה שבועה למחויב לה ור"י ס"ל יחלוקו:

ו

ר' יוסי ס"ל משאיל"מ לפי הגירסא שבמשנה פ' כל הנשבעין דס"ל חזרה שבועה למקומה אך כ"כ באות הקדום דר"נ גריס להיפוך וגם לפי דעת רב ושמואל דס"ל חזרה שבועה לסיני אף לפי הגירסא שבמשנה אין ראיה דס"ל משאיל"מ וע"ש בתוס' דמ"ז ע"א ד"ה מתוך וע' מ"ש בסמוך:

ז

ר' אלעזר ס"ל משאיל"מ שבועות דמ"ה האי דיינא דעביד כר"א עביד וע' בתוס' דף מ"ז א' ד"ה מתוך:

ח

רבא ס"ל משאיל"מ ב"מ צ"ח בחמשין ידענא וחמשין לא ידענא:

ט

אביי ס"ל ג"כ משאיל"מ ע' ח"ה דף ל"ד וע' בתוס' כתובות דף י"ב ע"ב ויתבאר בסמוך:

י

ר"ש בר ר' טרפון לא ס"ל משאיל"מ דמוקי קרא דשבועת ד' מלמד שהשבועה חל על שניהם:

יא

רב הונא ורב יהודה עיין בתוס' כתובות י"ב ע"ב ד"ה ר"ה ורב יהודה שפלפלו בזה דלכאורה לית להו מתוך שאיל"מ ותי' דמצי למימר דאית להו מתוך יע"ש:

יב

אי ל"א מתוך שאינ"מ אזי טענו בספק ע"פ העד י"ל דפטור משבועה במגו דהיה טוען אינו יודע וא"ל כתי' התוס' בב"מ דצ"ז ע"ב בד"ה ר"ה ורב יהודה שאין אדם טוען ברצון אינו יודע לפי שנראה שהתובע אומר אמת שטוענו בריא והוא טוען אינו יודע דהא גם כאן התובע ג"כ טוען שמא ולכך היכא דטוענו בספק עפ"י העד שאומר מנה לך בידי והנתבע מכחיש העד נאמן במגו דאי בעי טעין אינו יודע והי' פטור למאן דס"ל דל"א משאיל"מ ואין לומר דאין טוען ברצון אינו יודע כיון שהנתבע ג"כ טוען אינו יודע אבל לדעת הסוברים משאיל"מ אזי טענו בספק עפ"י העד חייב דלית ליה מגו דטעין אינו יודע דאי טעין אינו יודע מחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם כ"כ הרב הגאון מהו' צבי מפפ"ד בס' מחנה לוי בחדושיו לשבועות דף מ' ע"א אך באמת לא דבר נכונה דגם בטענו בספק עפ"י העד לית ליה מגו דאינו יודע דאין טוען ברצון אינו יודע כסברת התוס' ואי משום דהטוען טוען ג"כ ספק מ"מ כיון שיש לו ע"א שטוען בריא אזי שייך ס' התוס' דאינו טוען ברצון אינו יודע לפי שאז נראה טענת התובע אמת שיש עד שמעיד בבריא כדבריו ולהנתבע בעצמו הוא ספק ובחדושי אאריך בזה בס"ד בכמה הוכחות:

יג

ר' חייא נראה לכאורה דלא ס"ל משאיל"מ ומנא אמינא דהנה בב"מ דף ל"ז ב' שהפקידו אצל א' זה מנה וזה מאתים נותן לזה מנה כו' והקשיתי דהא זה הוי כמו חמשין ידענא וחמשין לא ידענא דאמרי' משאיל"מ וה"ה כאן זה תובעו ר' והוא מודה לו בק' ועל מנה השני' אומר א"י אם אתה הפקדת והוי משאיל"מ וא"ל דהכא עכ"פ ודאי שלאחד אין לו אלא מנה מה בכך מ"מ זה תובעו מאתיים והוא משיב ק' ידענא וק' לא ידענא ונימא משאיל"מ אך י"ל דהוי הילך והילך פטור מש"ד ובשבועה דרבנן ל"א משאיל"מ אך קשה על ר' חייא דס"ל הילך חייב הדק"ל נימא משאיל"מ וצ"ל דר' חייא ס"ל כרב ושמואל דלית להו משאיל"מ אך אין ראיה כיון דפלוגתא דתנאי הוא מוקי ר"ח המשנה אליבא דהאי תנא דלית ליה משאי"ל ובפרט דסתם משנה ר"מ ור"מ לית ליה משאיל"מ כמ"ש לעיל אות ד' וע' אות ה' אך קשה דהא גם ר' יוסי אמר שם במשנה הכל יהא מונח ור"י ס"ל משאיל"מ וע' לעיל אות ו' שכתבתי שאין ראיה ומיהו נ"ל דהכא ל"ש כלל משאיל"מ כיון דמוקי בגמ' שם שהפקידו בכרך אחד דא"ל אנת גופייהו לא קפדיתו אהדדי וא"כ הנך שנים הוי כאלו תובעין אותו ג' מאות זוז והוא מחזירן ג' מאות זוז ואין להם עליו כלום רק הם טוענין זה על זה זה אומר מאתיים שלי אבל על הנפקד אין להם טענה כיון שהפקידו אצלו בכרך אחד דלא הו"ל למידק נמצא לפי זה אין ראיה וי"ל דר"ח ס"ל משאיל"מ:

תוכן העניינים

מלא הרועים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה