מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס
מכשירי אוכל נפש
א
ר' יהודה מתיר מכשירי אוכל נפש שבת קל"ז ב' מגילה ז' ב' ביצה כ"ח א' ב' ודוקא באי אפשר לעשותן מעיו"ט כמבואר שם:
ב
ר' אליעזר מתיר מכשירי אוכל נפש אפי' באפשר לעשותן מעיו"ט שבת קל"ז והתוס' כתבו שם דבמלאכה דאורייתא מודה ר"א דאסור מכשירין באפשר לעשותן מעיו"ט אך ממ"ש התוס' שבת צ"ה א' ד"ה וברודה משמע דס"ל דאפי' במלאכה דאורייתא ס"ל לר"א דמותר אפי' באפשר דהא התם מלאכה דאורייתא הוא דמחוייב עלה מלקות יע"ש:
ג
דעת הר"ן בפ' אין צדין דקצ"ה ב' קצ"ו א' דגם ר' יהודה לא מתיר במכשירין רק מלאכה קלה כגון להשחיז סכין במשחזת של עץ וכדומה אבל להשחיז במשחזת של אבן אסור אפי' לר"י לפי שהוא עושהו כלי והטעם דבאוכל נפש גופא מחלקינן דבמלאכה הנעשית לימים הרבה כגון קצירה וטחינה לא שרינן א"כ כ"ש במכשירין כל שהוא עושהו כלי הדבר ברור שהוא מלאכה הנעשית לימים הרבה עכ"ד ולדידי צ"ע דל"ד לטחינה שצריך טירחא יתירה לימים הרבה שיעסוק כל היום בטחינה או בקצירה והוא א"צ אלא ליו"ט רק מעט וטורח יותר מכדי צרכן משא"כ הכא אין טירחא יתירה במשחזת של אבן שהוא לימים הרבה ממשחזת של עץ ולמה נאסור אותו הלא אמרי' ממלא נחתום חביות של מים אע"פ שא"צ אלא לקיתון א' וכ"ש כאן דאין לו שום טירחה יתירה ואף שמתקן לימים הרבה מה בכך ודמי לבהמה חציה של נכרי דשוחטין אותה ביו"ט דא"א לכזית בשר בלא שחיטה ואף שעי"ז גם חלק הנכרי נשחט כו' ובאמת הרא"ש בפ' אין צדין חולק וס"ל דאף במשחזת של אבן מותר לר"י יע"ש:
ד
ר' חייא ס"ל כר' יהודה ביצה ל"ב ב' לפרש"י דאף באי אפשר לאפות אא"כ גורפו אסור לרבנן ע"כ דר"ח שרי שם לגרוף ע"כ ס"ל כר' יהודה:
ה
רבא שם דמתיר לגרוף לדעת רש"י כר"י ס"ל וע' ביצה כ"ח ב' דמבואר דס"ל הלכה ואין מורין כן וי"ל בשביל זה אמר ואזהר מחרוכא ולא בהדיא גרפו התנור וצ"ע בשבת פ"ב דכ"ד ב' דריש רבא הוא ולא מכשירין וצ"ל דקצר בלשונו וכוונתו למכשירין שאפשר לעשותן מע"י כר"י:
ו
ר' חייא בר יוסף שם דתני דאם א"א לאפות אלא א"כ גורפו מותר פרש"י דס"ל כר' יהודה כל שנהנה מאותו דבר עצמו ר"ל מאותו מלאכה שעושה או מהדבר שהמלאכה נעשית בו לא חשיב מכשירין דמכשירין הוא דוקא כשאינו נהנה מגוף הדבר כגון סכין ושפוד ותנור אלא ממה שהוכשר על ידיהם אבל בקוע עצים שנהנה מגוף העצים שמתחמם בהם חשיב גוף אוכל נפש וכיון דהיכא דבקען להתחמם בהן מותר לכך אף לבשל בהן מותר ר"ן פ' המביא כדי יין דף קצ"ו ב' וקשה מ"ש שם בדף ר' ע"א דגבול טיט לטוח פי תנור דמי להבערה וחשוב אוכל נפש ממש וזה סותר למ"ש לעיל דבטיט אינו נהנה מגוף הטיט משא"כ בהבערה שנהנה מגוף העצים:
ז
ר"א ס"ל הלכה כר"י ביצה כ"ח א' ומשמע דס"ל הלכה ומורין כן דאמר יהא רעוא דכל כי הני מילי מעלייתא תדרשין משמאי ומדהרשה להם לדרוש בפירקא ש"מ דס"ל דמורין כן:
ח
רבה ס"ל הלכה ואין מורין כן ביצה כ"ח ב' דההוא דמעבר סכינא אשפתא דרחייא כו' וההיא דביצה כ"ב א' דאסור לכבות הדליקה ואמר דס"ל כרבנן דפליגי אר"י צ"ל כמ"ש התוס' שם ב' תירוצים או משום דאין מורין כן או משום דלאו צורך אוכל נפש הוא וכ"כ הרא"ש שם וכ"כ הרמב"ן והר"ן שם וכמ"ש לקמן בס"ד דלאו בכל מכשירין שריק:
ט
אביי משמע בביצה כ"ב דס"ל דאין הלכה כר"י אך לפמ"ש באות הקדום אין ראיה די"ל כמש"ל בשם התוס' דס"ל אין מורין כן או משום דאינו לצורך אוכל נפש רק לתשמיש בעלמא:
י
אמימר שם משמע ג"כ דס"ל אין הלכה כר"י ולפמ"ש אין כאן ראיה והראיה דאנן פסקינן להא אמימר שם אף דס"ל הלכה כר"י:
יא
רב יוסף דאמר בדף כ"ח ב' סכין שעמדה מותר לחדדה ביו"ט משמע דס"ל הלכה כר"י במכשירין מיהו באלפסי גרס שם רבא:
יב
ר"ל י"ל דאוסר מכשירין דסתם מתניתין במגילה ז' ב' מוקמינן שם דלא כר"י וסתם מתני' ר"מ וכן בביצה דכ"ח א' אין משחיזין אתי' דלא כר"י אך לר"ן שם דבמשחזת של אבן אף לר"י אסור אין ראיה:
יג
ר' יוחנן י"ל דאוסר מכשירין דהא ר"י ס"ל הלכה כסתם משנה וסתם משנה במגילה ז' ב' אין בין דלא כר"י וגם בביצה ל"ד ב' אין גורפין תנור וכיריים אתיא דלא כר"י כמ"ש רש"י שם מיהו בהך מלתא אי אמר ר"י הלכה כסתם משנה אמוראי פליגי בזה דרבב"ח ורבא ס"ל דר"י ס"ל הלכה כסתם ור' יצחק בר יוסף ורחב"א ס"ל דל"א הלכה כסתם כמ"ש זה בחבורי ח"ב ערך סתם. איברא דיש לדחות כל הני סתמי הך סתמא דמגילה אין בין אוקימנא בשבת דף קכ"ד ובביצה ל"ז כב"ש וא"כ ודאי לא ס"ל ר"י הלכה כהך סתם איברא דלפמ"ש התוס' שם דהך דאין בין דמגילה מיירי במילי דאורייתא וא"כ שפיר מצי אתיא כב"ה ועפ"ז במגילה שם מהך סתם משנה דאין משחיזין כ"כ באות הקדום להר"ן דמשחזת של אבן אסור אפי' לר' יהודה וא"ל מדקתני אבל משיאה ואם איתא דמתיר בשל עץ לפלוג ולתני בדידיה וי"ל דקמ"ל אפי' במתכת מותר להשיאה וע"כ צ"ל כן דא"כ תיקשי לר"ה שם דאמר בשל עץ מותר לפלוג וליתני כו' יע"ש והך דאין גורפין י"ל בנפל בו טיח מעיו"ט דאפי' ר"י מודה אך זה דוחק מדתני סתמא משמע אפי' בנפל ביו"ט ועוד דא"כ מוקי ר"ח משנה דאין משחיזין דלא כר"י לוקי ג"כ באפשר מעיו"ט: