אור ברסלב
מלא הרועים חלק א כל שאינו בזא"ז אפילו בב"א אינו

מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס

כל שאינו בזא"ז אפילו בב"א אינו

כותיים

א

רבה ס"ל כל שאינו בזה אחר זה אפי' בב"א אינו כגון בקידש ב' אחיות כאחת דאלו בזא"ז לא קדשה שני' ה"ה בב"א שתיהן אינן מקודשת:

ב

רבא משמע בקדושין נון ע"ב דס"ל כרבה דמוקי טעמא דמתני' משום כל שאינו בזא"ז ואף דמסיק שם בדף נ"א דלדבריו דרמב"ח קאמר מ"מ משמע דאיהו ג"כ ס"ל וע' שם בחדושי הרשב"א דאף למאי דס"ל לרבא משום קדושין שאין מסורין לביאה אעפ"כ צריך לטעמא כל שאינו בזה אחר זה ובלא"ה מבואר למעיין בסוגיא שם דס"ל לרבא כרבה:

ג

אביי משמע שם בקדושין נו"ן ב' ובעירובין דף נו"ן א' דלא ס"ל דרבה מדאותיב ליה הנך קושיות וכבר עמד בזה הרשב"א בחדושיו לקדושין שם דאי אביי לא ס"ל דרבה היאך מוקי למתני דהמקדש שם ותי' אפשר לבתר דשמעי' מרבה סברה וס"ל ג"כ כל שאינה בזא"ז ועוד תי' אחר ולתי' הב' י"ל דלא ס"ל הא דרבה (אך מסוגיא דמנחות ע"ח ב' לפי' גי' ברכת הזבח דאמר אביי דכ"ע לקרבן גדול קא מכוין ופליגי בכלי שרת מקדשין שלא לדעת מבואר דס"ל דכ"ע ס"ל כל שאינו בזא"ז אינו בב"א ולכך לא קדשי היכא דמכוון לקרבן גדול כמ"ש רש"י בקדושין אך לפי' גי' הגמ' במנחות דכ"ע לאחריות קא מכוין אין ראי' אך הגי' זו אין להולמה בפי' הסוגי':

ד

רב ס"ל כל שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו ערובין נו"ן א' לחד שינוייא מפרש שם רבה טעמי' דרב משום דס"ל כל שאינו בזא"ז:

ה

שמואל כ' התוס' בעירובין נ"ט ב' ד"ה מ"ט דרב ס"ל ג"כ בעלמ' כל שאינו בזא"ז רק בתחומין ס"ל דאין להחמיר בהן והוכיחו מהא דקי"ל כשמואל ובקדושין לא מתוקמא מתניתין דהמקדש רק אליבא דרבה למאי דמסקינן קדושין שאין מל"ב הוי קדושין ולתי' השני שכ' הרשב"א בחדושיו לקדושין הבאתי לעיל אות ג' אין ראיה די"ל דלא קיי"ל כרבה ומוקמינן מתני' כמו דמוקי לה אביי כמ"ש הרשב"א שם בתי' הב' ייע"ש ודוק:

ו

חזקיה ס"ל כל שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו לפי מה דמסקינן בעירובין נו"ן ובקדושין נ"א דהיכא דאמר לא יקדשו ארבעים אלא א"כ יקדשו שמונים כ"ע מודה דלא קדשו מטעם דכל שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו אך לפי הס"ד דהתם ולפי סברת המקשה ס"ל לחזקיה דלא כרבה:

ז

ר' יוחנן ס"ל ג"כ כרבה כל שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו שם בין לפי הס"ד בין לפי המסקנא:

ח

ריב"ל לפי הגירסא דקדושין ולפי הגי' בעירובין ר' זירא וכן הגירסא בזבחים ע"ח ב' ס"ל כרבה כל שאינו בזה אחר זה כדמוקי פלוגתייהו אליבא דרבה ייע"ש:

ט

ר' פפא נראה דס"ל כרבה כל שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו דבמנחות ע"ח מוקי פלוגתייהו דחזקיה ור"י בסכין אי מקדש שלא לדעת משמע אי סכין לא מקדש שלא לדעת דכ"ע דלא קדשה ארבעים מתוך שמונים דהיינו ע"כ מטעם דכל שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו כמ"ש רש"י בקדושין וכ"ז לגי' ברכת הזבח שכ' לעיל אות ג' דגרס בדאביי דכ"ע לקרבן גדול קמכוון אבל לפי הגי' שלנו במנחות שם דכ"ע לאחריות קמכוון אין ראיה אך כ"כ לעיל דהגי' זו אין להולמה בפירוש הסוגיא ועיקר כגי' בה"ז ודוק שם:

י

הא דאמרינן כל שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו היינו דוקא היכא שאי אפשר לחול על שתיהן הענין הלז כגון במקדש ב' אחיות כאחת שא"א שיהיו שתיהן מקודשות רק אחת ולכך אפי' אחת אינה מקודשת מטעם כל שאינו בזא"ז אבל היכא דאפשר שיחול הענין על שתיהן כגון באומר ה"ז תמורת שלמים דקיימא לן דהוי תמורת עולה תמורת שלמים ול"א כל שאינו בזה אחר זה דהתם אפשר שיהי' תמורת שתיהן כדאמרינן התם דתרעה עד שתסתאב ותמכור ויביא בדמי חציו עולה ובדמי חציו שלמים תוס' והרשב"א בחדושיו בקדושין נ"א:

תוכן העניינים

מלא הרועים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה