אור ברסלב

מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס

כחו כגופו

כנסה בחזקת בתולה ונ"ב

א

סומכוס ס"ל כחו כגופו רפ"ב דב"ק דלכך מחייב בצרורות נזק שלם משום דס"ל כחו כגופו ובכח כחו מסופק רב אשי שם בדף י"ט אי ס"ל נזק שלם אי ח"נ ולכאורה דהספק אי כח כחו כגופו דמי אי לא אך י"ל דבאמת כח כחו כגופו דמי אך הספק אי גמיר הלכתא דצרורות משלם ח"נ ומוקי לה בכח כחו כמ"ש שם להדיא בגמ' וכ"כ הרא"ש בסי' ב' אך י"ל אי כח כחו כגופו דמי ושוה לכוחו מנ"ל לחלק בין כחו לכח כחו וכיון דגמיר הלכתא מנ"ל לחלק לכך צ"ל דמסופק בזה גופא אי כח כחו כגופו דמי ולא גמיר הלכתא כלל או כח כחו לא כגופו דמי וראוי להיות פטור לגמרי רק דגמיר הלכתא ומוקי לה בכח כחו ולכך מוקי לה בכח כחו ולא בכחו משום דכחו כגופו דמי וחייב נ"ש וכח כחו לאו כגופו דמי וראוי לפטור והלל מ"מ לחייבו אתי אך ג"ז קשה דמנ"ל לסומכוס למוקי הללמ"מ בכח כחו להחמיר עדיפא הו"ל למינקט בכחו והלכתא לגריעו אתי כמ"ש הרא"ש שם וא"ל דכחו ראוי חייב משום דס"ל כגופו דמי די"ל (לאידך גיסא) דכח כחו ראוי לפטור דלאו כגופו וע"כ צריך אתה לומר דהלכתא אתי לשנות מדין תורה עדיפא לן לומר דלגרוע מדין תורה אתי ולא לאוסופי לכן נ"ל דלרב אשי מיפשט פשיטא ליה דכחו כגופו וכח כחו כגופו ואי קשיא מאי דמקשינן לעיל מאי קאמר מי גמיר הלכתא ומוקי לה בכח כחו כיון דגמיר דצרורות משלם ח"נ מה לי כחו ומה לי כח כחו אידי ואידי צרורות נינהו ואידי ואידי כגופו דמי יש לומר דרב אשי מספקא ליה דלמא ס"ל סומכוס באמת צרורות ח"נ הללמ"מ והא דלא מוקי לה בכחו משום דס"ל בתר מעיקרא אזלינן והוי כגופא והוי רגל גמור ולא צרורות כמו בדרסה על הכלי ולא שברה ונתגלגל למקום אחר ונשבר דפשיטא לן דהוי כגופו ואף דסופו צרורות מ"מ בתר מעיקרא אזלינן ע' ב"ק י"ז ב' ועיי"ש בתוס' ע"ב ד"ה זרק כלי דס"ל היכא דזרק עץ או אבן דלא אזלינן בתר מעיקרא (משום דא"כ לא משכחת לה צרורות וי"ל דבזה פליגי סומכוס ורבנן דרבנן ס"ל דבכה"ג לא אזלינן בתר מעיקרא וצרורות נינהו וסומכוס ס"ל דאף בכה"ג אזלינן בתר מעיקרא ולאו צרורות נינהו אבל בכח כחו דאף בהר מעיקרא אזלינן הו"ל צרורות ס"ל ח"נ א"ד טעמא דסומכוס דלא גמיר הלכתא כלל ולפ"ז י"ל דרב אשי מספקא ליה בהא גופא אי כחו וכח כחו כגופו או לא דאם נאמר טעמא דסומכוס משום דס"ל בתר מעיקרא י"ל דס"ל כחו לאו כגופו והא דמחייב נ"ש משום דבתר מעיקרא אזלינן והוי גופו ממש ולא כחו ובכח כחו משלם ח"נ ואף דלאו כגופו דמי מ"מ הכא גמיר הלכתא וע"כ לאוסופי אתי דליכא למימר לגרוע אכחו דלא לשלם נ"ש דממ"נ אם נאמר דבתר מעיקרא אזלינן לא הוי צרורות ולא הוי הללמ"מ גביה ואם נאמר דבתר תבר מנא אזלינן א"כ ראוי מן הדין לפטור כיון דכחו לאו כגופו וע"כ צ"ל דהלכתא לאוסופי אף אם נוקי אכחו לכך עדיפא ליה לסומכוס לומר דכחו הוא רגל גמור דבתר מעיקר' אזלינן והלכתא אכח כחו לאוסופי דלשלם ח"נ אף דלאו כגופו אך דעדיין לא נח דעתי בזה דאם נאמר דטעמא דסומכוס דס"ל כחו נ"ש משום דבתר מעיקרא והוי רגל אכתי לוקי לה בכחו שלא נגע בגופה כגון סוס שצנף חמור שניער ובכה"ג אף אי ניזיל בתר מעיקרא הוי צרורות דאף במעיקר' לא נגע בגופו ולמה יצטרך למוק' בכח כחו והו"ל לרב אשי למיבעי בכחו היכא דלא נגעה בגופה מהו מי אית ליה לסומכוס בכה"ג צרורות:

ויש ליישב דאף בכה"ג אי ניזול בתר מעיקרא הוי רגל גופא דהוי כאלו הזיקה בגופה דרך הלוכה כיון שמעיקרא התחלת הקול יוצא מגופא וראיה לזה למעיין בב"ק י"ח ב' י"ט א' דמבואר שם למעיין דס"ד לומר דסוס שצנף להוי קרן מדמקשה והא משונה וכן מדמוקי פלוגתייהו ביש העדאה לצרורות וטעמא דיש העדאה הוא מטעם דהוי קרן מועדת כמבואר למעיין שם אלמא דס"ד דקול היוצא מגופה הוי כאלו הזיקה בגופה בקרן וא"כ אף אם נאמר דבתר מעיקרא אזלינין הוי רגל כאלו הזיקה בגופה ועיי"ש היטב ודוק דלכך לא משכחת דבר דלהוי צרורות אי אזלינן בתר מעיקר' רק כח כחו והבן:

ב

יצא לנו מזה דלרבא ס"ל לסומכוס כחו כגופו וכח כחו לא ברירא לן לדעת רבא ולרב אשי י"ל דאף כחו לאו כגופו לסומכוס והא דמחויב נ"ש משום דבתר מעיקרא אזלינין ובהא גופא מבעיא ליה לרב אשי:

ג

רב' מספקא ליה לרבנן אי כחו כגופו אי לא ואף דבב"ק די"ז ב' קאמר דכחו כגופו וח"נ צרורות הלכתא גמירי י"ל דעדיפא לי' הכא כי היכא דלא לשויי' פלוגתא בין רבנן וסומכוס בזה דסומכוס בוודאי ס"ל כגופו אבל איה"נ די"ל דכחו לאו כגופו וח"נ צרורות הלכת' גמירי והלכתא לאוסופי אתא וכ"כ במעד"מ פ"ב דב"ק סימן ב' ואף שהרא"ש שם לא כ"כ הארכתי בזה בחדושי והעלתי:

ד

דהך דבעי רבא אי צרורות מגופו משלם ואי יש העדאה לצרורות מקום הספק אי כחו כגופו והלכתא לגרע אתי א"כ כל דין רגל יש לה דהלכתא לא אתי רק לגרע ח"נ אבל ח"נ הנשאר על עמדו יעמוד דלשלם מעליי' ולא יהיה לו העדאה וא"ל דלא אשכחן ח"נ דמשלם מעלי' דזה לאו ח"נ דהא כולא נזק בעי לשלומי וכולא נזק ודאי מעלי' משלם וניהו דהלכתא גרע ח"נ אבל ח"נ הנשאר תיקו אדוכת' או דכחו לאו כגופו ומן הדין פטור והלכתא חייבה ח"נ ומבעיא אי ח"נ לקרן מדמינין ליה דלשלם מגופו ולהוי ליה העדאה או לרגל והוי אורחי' והארכתי בזה בחדושי פ"ב דב"ק:

ה

ר"פ ס"ל כחו כגופו כך מבואר למעיין בסוגיא דב"ק דף יו"ד גבי חמשה שישבו על ספסל כו' ואמר ר' פפא כגון פפא בר אבא לפי' ר"ת שם בתוס' אבל לפי' רשב"ם שם ליכא למישמע מיניה ייע"ש היטב ודוק והארכתי בזה בחדושי פ"ב דב"ק דלכך קאמר בפרק קמא דב"ק דף ב' ב' לרבא מבעיא לר"מ פשיטא ליה דמשלם מעלי' צרורות והקשה במהרש"א מנ"ל להש"ס דלר"פ פשיט' ליה דלמא כרבא ס"ל וע' בפ"י שם ולפמ"ש א"ש דר"פ לשיטתיה דס"ל כחו כגופו אזי צרורות מעליה משלם וזהו גופא הוי איבעיא דרבא וכיון דר"פ פשיטא ליה דכחו כגופו אזי ברירא לן דפשיטא ליה גם כן דמעליה משלם ש שיטת הגמ' ודוק:

ו

מותר לטלטל מוקצה בנפיחה אף אם נאמר כחו כגופו דמי תשובת מהרי"ל הובא בב"י ובש"ע כי ש"ח סעיף ג':

ז

בחדושי בפ"ב דב"ק דף י"ח א' אות י"ח כתבתי דבעיא דרב אשי אי יש שינוי לצרורות לרביע נזק הוא דמספקא ליה אי כחו כגופו לפ"ז מן הדין לשלם נ"ש רק דהלכתא אתי שלא לשלם רק החצי מן המעשה שנמשך ממנה ולפ"ז בשינוי דהמעשה הנמשך משלם חצי הראוי לה לישלם רביע או דכחו לאו כגופו ומן הדין ראוי לפטור רק דהלכתא חייבה ח"נ מצד עצמה ולא מצד מעשה הנמשך ממנה כיון דכחו לאו כגופו וא"כ כך לי אם המעשה הנמשך הוא אורח' או שינוי כי דצרורות הוא מצד עצמה משלמת ח"נ ולא אתי הלכת' דצרורות ושלם החצי מן המעשה הנמשכת ממנה משא"כ אי כחו כגופו עיקר החידוש שחידש לן ההלכתא דלא תשלם רק החצי מן המעשה הנמשך ולכך בקרן צרורות רביע משלם ייע"ש שהארכתי והעתקתי הסברא הלזו שם בדברים הנחמדים:

תוכן העניינים

מלא הרועים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה