אור ברסלב
מלא הרועים חלק א כופרא כפרה או ממונא

מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס

כופרא כפרה או ממונא

כופר שלא בכוונה

א

ר' אליעזר ס"ל כופרא כפרה ב"ק מ"א ע"ב: כש ב

ב

ר"י בנו של ר' יוחנן בן ברוקא סבר כופרא כפרה ב"ק מ בין לר"ח ובין לר"פ ולר"פ אף רבנן דס"ל דכופר הוא דמי ניזק ג"כ ס"ל כפרה ולר"ח הסברא דאי אמרי' כופרא כפרה הוא דמי מזיק ואי אמרי' כופרא ממונא הוא דמי ניזק בעי לשלומי ועיי"ש:

ג

אי כופרא כפרה מודה בכופר חייב אף בתם למ"ד תם משלם חצי כופר לא חשוב מודה בקנס כיון דהדבר הוא לכפרתו לתחייב כי היכא דתהוי ליה כפרה כן מבואר בב"ק דמ"א ע"ב במאי דקאמר בגמ' שם קסבר כופרא כפרה לכך לא הוי מודה בקנס אך לאחר העיון נ"ל דזה תלוי במחלוקת רש"י ותוס' ואציע לפניך הסוגיא שם דר"א דריש בעל השור נקי מחצי כופר דתם פטור מחצי כופר ומקשה והא השור חייב מיתה ופשיטא דפטור מחצי כופר דתם אינו משלם אלא מגופו ומשני בשהמית ע"פ עד א' או עפ"י בעלים דאין השור חייב מיתה ומקשה ע"פ בעלים מודה בקנס הוא ופרש"י וכי היכא דפטור השור ממיתה הכי לפטור מכופר ומשני קסבר כופרא כפרה ופרש"י דלפיכך ה"א דלחייב כי היכא דתיהוי ליה כפרה והנה בדברי רש"י שכ' מודה בקנס כי היכא דפטור מקטלא הכי לפטור מכופר מקשים המפורשים דאמאי לא כ' בפשיטות כמ"ש בתוס' שם דקיימ"ל פלגא ניזקא קנסא והנה בפשיטות יש לפרש דקשה לרש"י מנ"ל להקשות על ר"א דלמא ס"ל פ"נ ממונא לכך כ' כי היכא דפטור מקטלא לר"א ע"כ משום דחיוב של התם קנס הוא דסתם שוורים בחזקת שימור קיימא ע"כ ס"ל לר"א קנסא א"כ לפטור מכופר אך באמת רש"י ס"ל דאפי' במועד מיתת השור הוא קנס דאף ברובע ס"ל קנס כמ"ש התוס' שם בב"ק ד"ה ע"פ ע"א וע' בזבחים דף ע"א ברש"י שם דס"ל דהריגת השור קנס א"כ הריגת השור לאו מטעם פ"נ קנסא אתינן עלה דלעולם הוא קנס א"כ אי אפשר לדייק מכאן דר"א דס"ל פ"נ קנסא וע"כ צ"ל כוונת רש"י כי היכא דפטור מקטלא דמסברא מקשה הכי דנראה לכאורה דהא בהא תליא כמ"ש בפ"י והוא תמוהא דמי דחקו לרש"י לפרש כן להקשות על ר"א מסברא בעלמא שאין לה שורש וראיה עדיפא הו"ל לפרושי מהא דקימ"ל הלכה רווחת דפ"נ קנסא כמ"ש התוס' ונלפע"ד לרש"י הוי קשה דאם נאמר דהקושיא הוא משום פ"נ קנסא א"כ מאי משני קסבר כופרא כפרה מה בכך דהוא כפרה מ"מ כיון דהוא קנס אין אנו יכולין לחייבו כיון דמודה בקנס פטור א"כ יש לו הכפרה בלי התשלומין כיון דהתורה פטר להמודה בעצמו מאותו תשלומין בוודאי לא פטרה אותו לגריעותא שלא יהיה לו כפרה רק שמתכפר בלי תשלומין אלו לכך פרש"י דבאמת ר"א ס"ל פ"נ ממונא רק סברת המקשן דמנ"ל לחלק בין חיוב לחיוב כי היכא דפטור מחיוב קטלא ה"נ לפטור מחיוב כופר והתרצן השיב לו סבר' מוכרחת לחלק בשביל שזה כפרה יצא לנו מזה לשיטת רש"י אף המודה בדבר שהוא כפרה פטור אך לשיטת התוס' שם דהקושי' למ"ד פ"נ קנסא ומשני קסבר כופרא כפרה מבואר דמודה בקנס שהוא כפרה חייב ולפ"ז קשה לי על מאי דמקשה בב"ק ט"ו ע"ב על מאן דס"ל פ"נ קנסא מהא דתנן זה הכלל כל המשלם יותר על מה שהזיק אינו משלם ע"פ עצמו ניתני כל שאינו משלם כמה שהזיק דמשמע פחות ומשמע יתר די"ל דלא מצי למיתני הכי משום דלא פסיקא ליה דחצי כופר למאן דס"ל דהתם משלם ח"נ דאינו משלם כמה שהזיק ואעפ"כ חייב ע"פ עצמו משום דכופרא כפרה ודוק:

ועוד יש להקשות מאי מקשה שם למ"ד פ"נ קנסא מהך דהמית שורי את פלוני מאי לאו בתם ועוד מקשה שם לפלוג וליתני בדידיה כו' ייע"ש די"ל דבאמת פ"נ קנסא ואעפ"כ משלם ע"פ עצמו כופר אף בתם משום דכופרא כפרה ועיי"ש בתוס' מה שמקשים ע"ז קושי' אחרת וע' במהרש"א) וא"ל דלמ"ד פ"נ קנסא א"כ לחייב תם בכופר אי כופרא כפרה כיון דלדידיה לא פשע כלל דסתם שוורים בחזקת שמור קיימא א"כ א"צ כפרה דלא פשע מידי ז"א דהא ר"א ס"ל כופרא כפרה ואעפ"כ צריך קרא למעט מח"כ ואף דס"ל פ"נ קנסא לפי שיטת התוס' ואפשר לומר דבאמת אי ס"ל קנסא א"א לחייב בכופר מטעם כפרה דא"צ כפרה וקרא דר"א דמפטור תם תם מכופר הוא באם היה מועד ומכרו לאחר דקיימ"ל רשות משנה מועד כמ"ש בב"ק מ' ע"ב וברמב"ם פ"ד מהל"מ דבכה"ג פשע כיון דידע שהוא נגחן והיה מועד וה"א דצריך כפרה לכך אתי קרא למעוטי מח"כ אבל הכא פריך שפיר לפלוג וליתני בדידיה במד"א במועד אבל תם פטור מכופר ע"פ עצמו וא"ל דחייב מפני כפרה ז"א כיון דס"ל דיש כופר בתם וס"ל פ"נ קנסא ע"כ ס"ל כופרא ממונ':

היוצא לנו מזה דלרש"י מודה בח"כ וכן בשא"ד שהן כפרה והן קנס פטור ולדעת התוס' חייב אף שהוא קנס כיון שהן כפרה ודע דאפשר לפרש דאף לדעת התוס' פטור והא דמשני כופרא כפרה ר"ל דבשביל זה שהוא כפרה ה"א שיתחייב אף שהוא מודה בקנס לכך אתי קרא לפטור מח"כ והוא באמת מטעם זה דמודה בקנס פטור אף שהוא כפרה אך זהו דוחק גדול לומר דקרא אתי לאשמועינן דינא דמודה בקנס במקום כפרה דלא נטעה בהכי דממ"נ אם דעת תורה לפטור בכ"מ מודה בקנס אף בכפרה לאשמועינן בעלמא ולא כאן דאכתי לא נדע מהכא בעלמא די"ל דמטע' אחר פטרה התורה מח"כ ולא מטעם מודה בקנס והו"ל להשמיענו בעלמ' דמודה בקנס פטור אף בכה"ג דהוא כפרה וממילא ידעינן דפטור מח"כ א"ו דבעלמ' חייב בכה"ג רק הכא פטרה התורה ואפשר דפטרה מטעם דח"נ קנס דלא פשע וא"צ כפרה כמש"ל:

תוכן העניינים

מלא הרועים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה