מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס
הבערה ללאו יצאת
א
רבי יוסי ס"ל הבערה ללאו יצאת שאינו חייב מיתה וכרת על הבערה דרק לאו גרידא שבת ע':
ב
ר' נתן ס"ל לחלק יצאת לומר כמו הבערה שחייבין עלי' בפ"ע שהרי חלקו הכתוב אף כל אב מלאכה חייבין עלי' בפ"ע ואם עשה כמה מלאכות כאחת מתחלקים לחטאות שבת שם:
ג
ר' עקיבא ס"ל הבערה לחלק יצאת פסחים ד' ב':
ד
למאן דס"ל ללאו יצאת אינו חייב על הבערה ביו"ט דאינו מלאכה כך דעת הריב"א בתוס' פסחים דף ב' והרב המגיד בריש ה' יו"ט כ' הטעם דהבערה הותרה לגמרי ביו"ט משום דכתיב לא תבערו אש ביום השבת הא ביו"ט שרי וכן הוא בירושלמי הביאו הרא"ש פ"ב דביצה סימן כ"ב ור"ה שם ובהגה"מ והנה למאן דס"ל דהך קרא לחלק יצאת ליכא למילף מביום השבת ולהתיר הבערה לגמרי די"ל ביום השבת אתי לאורויי דווקא בשבת חילוק מלאכות ואין חילוק ביו"ט אבל למאן דס"ל ללאו שפיר אתי ביום השבת למעט הבערה בי"ט דלגמרי שרי ודוק כ"כ בצל"ח פסחים ד'. ועי':
ה
במג"א ריש תקי"ח ועיין באות שאח"ז. ובזה נ"ל מ"ש ביצה י"ב הבערה ובישול ר"ל שניהם אינה משנה דממ"נ אי דאינו חייב כלל על הבערה ואי דחייב עכ"פ אין חילוק מלאכות ביו"ט מבשבת ודוק ועיין אות י"א במג"א ריש תקי"ח פלפל אי הני דס"ל מתוך בהבערה ס"ל הבערה ללאו יצאת דווקא ולא מצא מקום ליישב דעת הרב המגיד רק אי נאמר דהנך דס"ל מתוך בהבערה ס"ל ללאו יצאת ולפ"ז ר' יוחנן דס"ל מתוך בהבערה עיין ביצה י"ב ס"ל ללאו יצאת הבערה אך המג"א הניח שם הדבר בצ"ע:
ו
ר' ישמעאל בן אלישע ס"ל לחלק יצאת מדאמר בשבת י"ב אני קריתי והטיתי נר לכשיבנה בהמ"ק אביא חטאת שמינה ש"מ דס"ל הבערה זדונו כרת ולכך שגגתו חטאת ועיין בתוס' יבמות ו' ב' ד"ה אינו אך בגליון הש"ס שלי כתבתי די"ל דר' נתן דקאמר שם קרא והטה לשיטתיה דס"ל לחלק ולכך ס"ל מהוכחה דריב"א דאמר אביא חטאת שמינה ש"מ דלא ללאו יצאת אבל מאן דס"ל ללאו ס"ל כת"ק דהתם קרא ובקש להטות ולא הטה ואין ראיה דס"ל לחלק ודוק:
ז
שמואל ס"ל הבערה ללאו כר' יוסי שבת דף מ' עיין באות ט':
ח
רבי ישמעאל משקיל וטרי הש"ס יבמות ו' ב' אי ס"ל כר' יוסי ללאו יע"ש ודעת התוס' דסתם רבי ישמעאל הוא ר"י בן אלישע אך בגליון הש"ס שלי כתבתי דזה א"א מכמה מקומות בש"ס ועיין לעיל אות ו':
ט
ר' שמעון ס"ל דהבערה חייב כרת ומנא אמינא לה דר"ש ס"ל מקלקל בהבערה חייב ע' שבת דף קנו א' ועיין בתוס' שם דלר"ש קשה מנ"ל למידרש הבערה ללאו או לחלק מדכתיב לא תבערו דהא אצטריך ליה הבערה לחייב מקלקל בהבערה וכ' שם התוס' דנפקא ליה חלוק מלאכות כשמואל בשבת ע' ומהך דלא תבערו ליכא למילף דאינו רק לאו וממילא דחייב כרת כמו בשאר מלאכות ודוק. ולכאורה קשה דמנ"ל להש"ס בשבת ע' דשמואל כר' יוסי דמפיק לא תבערו ללאו דלמא כר"ש ס"ל דלא תבערו לאורויי דמקלקל בהבערה חייב ויש לתרץ לפי מ"ש רש"י בשבת דף ק"ו א' דהך דמקלקל בהבערה חייב תלוי בזה אי מלאכה שא"צ לגופה פטור דר"ש לשיטתיה דס"ל מלאכה שא"צ לגופה פטור ולכך ס"ל מקלקל בהבערה חייב ע"ש ברש"י הטעם ולפ"ז כיון דשמואל ס"ל שבת מ"ב א' דמלאכה שא"צ לגופה חייב ע"ש ליכא למימר דלא תבערו לאורויי מקלקל בהבערה חייב וע"כ כר"י ס"ל ללאו יצאת ודוק היטב אך ע' בערך מקלקל בהבערה שכתבנו והוכחנו דשמואל ס"ל מקלקל בהבערה חייב וע' מ"ש שם בזה:
י
ר' אבוה דס"ל שבת ק"ו מקלקל בהבערה חייב ס"ל הבערה חייב כרת ככל מלאכות כיון דלא תבערו לגופה אתי לחייב מקלקל בהבערה וכמ"ש באות הקדום לר"ש ועיין בתוס' שבת ק"ו ד"ה חוץ:
יא
אי אמרינן ללאו יצאת אזי שרי הבערה שלא לצורך כ"כ התוס' ביצה דף כ"ג א' ד"ה על גבי חרס דהא דפליגי ר' יוסי ורבנן בירוש' באדלוקי נר של בטלה פליגי אי הבערה ללאו יצאת דמאן דאסור ס"ל לחלק ומאן דשרי ס"ל ללאו ושרי הבערה שלא לצורך ודוקא הבערה שישנו לפעמים לצורך אוכל נפש אבל כיבוי שלעולם אינו לצורך אוכל נפש אסור לכ"ע וצ"ל דר' יוסי דאסר בירושלמי אינו סתם רבי יוסי המוזכר במשנה וברייתא דלפי דעת התוספות צ"ל דר' יוסי דאסר ס"ל לחלק וסתם ר"י ס"ל ללאו כמש"ל אות א' וברא"ש פ"ב דביצה סימן כ"ב הביא הירושלמי חזקיה אמר אסור. ולפי' התוספות צ"ל:
יב
דחזקיה ס"ל הבערה לחלק יצאת ולכך אסור וכמבואר שם בירושלמי דב"ש אוסרין וב"ה מתירין. ונ"ל:
יג
דבית שמאי ס"ל לחלק ובית הלל ס"ל ללאו:
יד
רב נחמן ור"ה ס"ל לחלק לדעת התוספות הנ"ל בביצה שם דר"נ מקשה שם לר"ה ונימא מר מפני שהוא מבעיר ואי ס"ל ללאו מאי קושי' דהבערה שלא לצורך שרי וע"כ דשמיע ליה דר"ה סובר הבערה שלא לצורך אסור וכ"כ במהרש"א שם א"כ ע"כ לדעת התוספות דמאן דאסר ס"ל לחלק צ"ל דר"ה ור"נ ס"ל לחלק ודע דאין זה דומה למש"ל אות ה' בש' המ"א לענין מתוך דאף מאן דס"ל מתוך הוא דוקא בשיש בו צורך קצת וכאן מיירי בשאין בו צורך כלל ותדע דהא ר"י ס"ל מתוך בהבערה בביצה י"ב וכאן בירושלמי קאמר ר' יוחנן לא תאסור ולא תשרי:
טו
ר' יוחנן דקאמר בירושלמי לא תאסור ולא תישרי נראה דס"ל ללאו ומדינא שרי רק שלא יבואו לזלזל באסור י"ט דאי תימא דמספקא ליה אי ללאו אי לחלק הו"ל לאסור מספיקא דספיקא דאורייתא הוא:
טז
רב יהודה דס"ל בביצה כ"ג א' ע"ג חרס מותר כתב התוספות דס"ל הבערה שלא לצורך שרי דס"ל ללאו אך לרש"י שכ' הטעם משום דהוי הבערה גמורה אסור אין ראיה ייע"ש:
יז
ר"א בר צדוק ס"ל הבערה לחלק יצאת לאוקימת' דאמי בר אבין (לחד גי' אביי בר אבין) לר' חנניא בר אבין אך לאוקימת' דר"א ור' חנינא ורבא ורב אשי אין ראיה כ"ז יתבאר לך מסוגיא דספ"ד דכריתות דף כ' ע"ב:
יח
רבה דאמר ע"ג חרס נמי אסור משום דקא מוליד ריחא ביצה כ"ג ולא קאמר משום מבעיר לדעת התוספות דס"ל דאינו הבערה כלאחר יד ע"כ צ"ל דס"ל הבערה ללאו יצאת ומותר הבערה שלא לצורך ביום טוב ע"ש בתוספות ד"ה ע"ג אך לדעת רש"י שם י"ל דרבה ס"ל דהוא הבערה כלאחר יד גם לדעת התוס' י"ל דלדבריו דר' יהודה קאמר דאף לדידך דס"ל ללאו יצאת שלא לצורך מותר ביום טוב מ"מ אסור מטעם דמוליד ריח אבל לדידיה בל"ז אסור משום הבערה דס"ל הבערה לחלק יצאת: