אור ברסלב
מלא הרועים חלק א אותיות נקנות במסירה

מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס

אותיות נקנות במסירה

אסמכתא

א

רבי ס"ל אותיות נקנות במסירה כיון שמסר השטר לאחר קנה האחר את החוב וא"צ לכתוב לו קני לך איהו וכל שעבודי' אך אי נימא דצריך ראיה אפשר דצריך לכתוב כן לראיה כמ"ש התוספות שם בב"ב דע"ו ד"ה אמר ר"פ ייע"ש והרא"ש כ' שם דבאמירה בעלמא סגי וזה פשוט כ"ז בב"ב דף ע"ו א' ועוד צידדו שם התוספות והרא"ש דאפשר לרבי דמיקל בקניית השטר דלא בעי כתיבה מיקל גם בזה דלא בעי למימר קני לך איהו כו'. אך הרמב"ן והנ"י כתבו בפשיטות דלרבי צ"ל בע"פ קני לך:

ב

ר' נתן ס"ל אותיות אין נקנות במסירה עד שיכתוב לו שטר שם דף ע"ו א' ולפמ"ש התוספות שם דע"ז ע"א ד"ה אותיות כו' מבואר הטעם דמ"ד אין נקנות משום דהשט"ח הוא מילי והמסירה היא גם כן מילי דא"ל קני לך שטר זה ומילי במילי לא מיקני לכך צריך לכתוב לו שטר על השיעבוד ואין לך מעשה גדול מזה ולפי' רשב"ם שם מבואר דהשטר הוא מילי ומ"ד דצריך לכתוב שטר ס"ל דמילי במילי מיקני ייע"ש היטב ואפשר לומר דמ"ד צריך לכתוב לו שטר ס"ל דאינו מילי כסברת התוס' ודוק:

ג

ר' מאיר ס"ל אותיות נקנות במסירה לחוד אוקימת' בקידושין מ"ז ע"ב ייע"ש. ולפי הך אוקימתא נראה

ד

דר' יהודה דהוא חכמים דר"מ ס"ל אין אותיות נקנות במסירה ייע"ש ולאידך אוקימתא קאמר ג"כ דכ"ע אותיות אין נקנות במסירה:

ה

רשב"ג ס"ל אותיות נקנות במסירה הכי מוקי רבה פלוגתא דרשב"ג וחכמים בב"ב קי"ט ב' דרשב"ג סבר אותיות נקנות במסירה ואביי ס"ל ג"כ הך אוקימתא כדמשמע שם בדף ק"ע ע"א ורב אסי לא מוקי כהך אוקימתא ורב דימי דס"ל שם דרשב"ג ס"ל אין אותיות נקנות במסירה שם בדף קס"ט וק"ע וע"ש היטב:

ו

דעת התוספות והרא"ש להוכיח מהך דזה בורר דל"א בהאי איתתא דנפיק שטרא מתותא ידה דס"ל לר"נ ורבא דאין אותיות נקנות במסירה ע' ברא"ש ב"ב פרק הספינה סימן ד' ובתוס' שם:

ז

אביי ס"ל אותיות נקנות במסירה יבמות קי"ו מעובדא דחבי בר ננאי וכ"כ הרא"ש ב"ב שם:

ח

ר"פ ס"ל אין אותיות נקנות במסירה הרא"ש ב"ב שם מדאמר האי מאן דזבין שטרא צריך למיכתב אך אם נאמר דגם לרבי צריך לומר כן אין ראיה ייע"ש:

ט

אמימר ורב אשי לגי' רשב"ם ס"ל אותיות נקנות ולגי' הרי"ף ור"ת ס"ל אין אותיות נקנות ב"ב ע"ז שם בתוס' וברא"ש:

י

בקונטרס כלל גדול בארתי שם באורך דהך אותיות גם כן תלוי אי אמרינן עדיו בחתומיו זכיין לי' דאז אין ההלואה גורם השיעבוד רק העדים החתומים בשטר ולכך עדים החתומים זכין אף שעדיין לא הלוה לו לכך במסירת השטר זוכה בשיעבוד אבל למאן דלית לי' עבז"ל ואין השיעבוד ע"י חתימת העדים בשטר אזי אין אותיות נקנות במסירה וכתבתי דזה לדעת ר' ישעי' שהביא בטור סימן ט"ו דבשטר ראיה מועיל כתיבה ומסירה אבל לדעת הטור שם שהוא דעת הרא"ש בפ' גט פשוט דקס"ט דאינו מועיל כתיבה ומסירה רק לשטר קנין א"כ עיקר מחלקותן בשטר קנין שע"י שטר זה קונה השדה ואעפ"כ ס"ל לרבנן דרבי דאין אותיות נקנות במסירה לבד ש"מ דאף דהשטר גורם השעבוד מ"מ אינו מועיל המסירה לשעבוד והטעם דהשעבוד הוא קרקעות ואין קרקע נקנה כ"א בשטר או בחזקה וכסף וחליפין ולפ"ז היה מועיל כאן חליפין וכסף וכדעת ר' ירוחם הביאו בש"ך ס"ק ב' כפשטא דש"ס בב"ק דכסף מועיל לקניות שטר וכן הי' ראי' לסברת הראב"ד דשטר נקנה בחליפין אך י"ל כיון דאין הקרקעות בידו עדיין וא"י לקנות השעבוד ע"י השטר ובשטר אינו מועיל חליפין:

יא

עוד כתבתי שם די"ל דזה תלוי בפלוגתא דקני את וחמור דלמ"ד קני כולו קנה כאן במסירה לחוד דגוף השטר קנה ע"י מסירה לחוד דהך מסירה הגבהה הוא כמ"ש הריטב"א וסייעתו וכן הוא בש"מ ב"ב ואף שאין המסירה מועיל בשיעבוד הוי כהקנה לו מעות ומטלטלין שכתב המרדכי והביאו בהגהות רמ"א סי' ר"ג דלמ"ד קנה כולו גם כאן נקנה המעות בחליפין אגב המטלטלין וה"ה בנ"ד קנה השעבוד אגב הנייר וכתבתי שם דאף למ"ד ל"ק כלל י"ל דהכא קנה כמו שמחלק הסמ"ע דל"ד לחמור דלאו בר קנין הוא כלל אבל הכא נקנה ע"י כתיבה ולכך נקנה אגב השטר אף בלא כתיבה אך י"ל דזה תלוי אי מ"ש דאוריית' ונקנה מה"ת ע כתיבה א"כ שפיר השטר בר קנין ע"י כתיבה אבל למ"ד מ"ש דרבנן דאף ע"י כתיבה אינו יכול לקנות השיעבוד מה"ת רק דחכמים תקנו כן מפני תקנת השוק א"כ גם השעבוד לאו בר קנין הוא כלל ודמי לחמור וא"ל כיון דסוף סוף תקנו ליה רבנן קנין א"כ הוא בר קנין ז"א דחכמים לא תקנו רק משום ת"ה ודי לך מה שתקנו חכמים שיועיל כתיבה אבל איך תאמר שיועיל אפי' בלא כתיבה אגב הנייר כיון דהוא בר קנין כיון דאין זה קנין באמת רק תקנ"ח די לך מה שתקנו חכמים ואין לך בו אלא חדושו ודמי לחמור דלאו בר קנין אבל למ"ד קני את וחמור קני י"ל דקנה כאן במסירה וה"ה לסברת המרדכי הבאתיו בע' קני את וחמור דאף למ"ד התם לא קני היינו בשביל שהן שני גופים אבל בגוף אחד קני ה"ה כאן י"ל דנקנה במסירה אף למ"ד קא"ו לא קני אך י"ל דלא דמי להקנה לו מעות ומטלטלים דהתם אמרינן אגב שקונה המטלטלין קונה המעות דבעת קניית המטלטלין קונה גם כן המעות אבל כאן הנייר קונה עכשיו והשעבוד אינו קונה רק כשהגיע זמן ולא פרעו ואז כשקנה השעבוד פקע קניית הנייר דכשגובה השעבוד צריך להחזיר הנייר ללוה א"כ אין שני הקנינים אלו בזמן א' ואיך נאמר שיקנה זה אגב זה דאדרבא כשזה קם זה נופל כשקם שיעבוד נכסים נופל קנין הנייר ובשעת קניית הנייר לא קנה הנכסים ואפשר לצדד ולומר דתלוי בפלוגתא דאביי ורבא אי למפרע גובה או לא דלאביי דלמפרע גובה א"כ שיעבוד הנכסים גובה מעכשיו שפיר י"ל שיקנה שעבוד נכסים דהא שניהם בזמן אחד דעד שיפרע לו המה קנויים לו כא' הנייר והנכסים מיהו על גוף קניית הנייר יש לדון דהנייר אינו קנוי לו כלל רק דהוא משכון אצלו עד שיפרע כמ"ש הרשב"א הביאו בש"ך סימן ס"ו כמה פעמים בס"ק ס' וס"א וס"ק ע"ו ואף לר' יצחק דבע"ח קונה משכון היינו משכנו שלא בשעת הלואתו אבל בשעת הלואתו לא קני ליה כמ"ש הפוסקים זולת הרמב"ן דס"ל דאף בשעת הלואה קנה משכון ואין כן דעת כל הפוסקים כמ"ש הש"ך בסי' ע"ב מיהו י"ל דבאמת הוא משכון ג"כ אבל הוא קנוי לו ג"כ לראיה שבו והלוקח הקנה לו השטר שיהא לו הראיה שבו לגבות ע"י הראיה והוי כהקנה לו דקל לפירותיו ופרה ושפחה לעובריה' שקנה מיד כמבואר בסימן ס"ד. סליק:

תוכן העניינים

מלא הרועים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה