פסוק לז · קכט
דבר אחר כי יגנב איש . אף מוקדשין היו בכלל שאם גנבן ושחטן בחוץ משלם תשלומי ארבעה וחמשה. (והרי הכתוב מוציאן מכללן להחמיר עליהם לזוקקן להכרת. יכול שיהו חייבין בתשלומין הקלים). והדין נותן אם חיבין על כרת החמור לא יהו חייבין בתשלומין הקלים. תלמוד לומר זה הדבר אשר צוה ה '(ויקרא ח) (מכלל כרת) [לכרת] יצאו ולא יצאו מכלל (תשלומין) [לתשלומין].