פסוק כג
ויאמר משה אל ה' לא יוכל העם. כבר העידותי בהם וקבעתי להם תחומין.
ויאמר אליו ה' לך רד. יפה אמרת זהו שהיה ר' יהודה אומר מניין אתה אומר שאמר הב"ה למשה הרני אומר לך דבר ואתה מחזירני ואני מודה לך שיהו ישראל אומרים גדול משה שהודה לו הב"ה. רבי אומר אין אנו צריכין לעשות למשה גדול אלא אם כן עשינו להקב"ה שחזר בו ובדברו אלא מזרזין לאדם בשעת תלמוד ומזרזין את האדם בשעת מעשה.
ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם. יכול הכל יעלו תלמוד לומר והעם אל יהרסו לעלות אל ה' פן יפרוץ בם. יכול אף הכהנים יעלו עמך תלמוד לומר ועלית אתה. אמור מעתה מה אתה מחיצה לעצמך [אף הן מחיצה לעצמן] והעם כל עיקר אל יהרסו לעלות אל ה'. - פן יפרץ בם שמא יתריעו.
וירד משה אל העם ויאמר אליהם. אמר להם מיד ולא עכב. [דבר אחר ויאמר אליהם אמר להם היו עתידין לקבל מלכות שמים בשמחה]. דבר אחר ויאמר אליהם אמר להם היו אומרין על לאו לאו ועל הן הן.