פסוק טז · סא
אך אשר יאכל לכל נפש כל אוכל נפש דוחה יום טוב ואין (כל) עבודה דוחה יום טוב. שהיה בדין ומה אם במקום שאין מקצת אוכל נפש דוחה שבת מקצת עבודה דוחה את השבת- מקום שכל אוכל נפש דוחה יום טוב אינו דין שכל עבודה דוחה יום טוב- תלמוד לומר אך אשר יאכל לכל נפש כל אוכל נפש דוחה יום טוב ואיז כל עבודה דוחה יום טוב. ויהא מקצת אוכל נפש דוחה שבת- והדין נותן ומה אם במקום שאין כל עבודה דוחה יום טוב כל אוכל נפש דוחה יום טוב במקום שמקצת עבודה דוחה שבת אינו דין שיהא מקצת אוכל נפש דוחה שבת- תלמוד לומר אך (אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו וגו' אך אשר יאכל מקצת עבודה דוחה שבת) ואין מקצת אוכל נפש דוחה שבת.