אור ברסלב

מכילתא על שמות

פסוק טז

פסוק טו

ויהי ביום השלישי בהיות הבקר. מלמד שהקדים המקום על ידו לקיים מה שנאמר: (שה"ש א) עד שהמלך במסיבו נרדי נתן ריחו. - ויהי קולות. קולי קולות מיני קולות משונים זה מזה. - וברקים. ברקי ברקים מיני ברקים משונים זה מזה. - וענן כבד על ההר. זה ערפל שנאמר ומשה נגש אל הערפל.

וקול שופר חזק מאד. מנהג הדיוט כל זמן שהוא הולך קולו עמום; אבל כאן כל זמן שהוא הולך קולו מגביר. ולמה כך מתחלה לשכך את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע. - ויחרד כל העם אשר במחנה מלמד שנזדעזעו.

תוכן העניינים

מכילתא על שמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה