אור ברסלב
מכילתא על שמות פסוק טו › נז

מכילתא על שמות

פסוק טו · נז

נו

כי כל אוכל חמץ ונכרתה . (שומע אני כל חמץ במשמע תלמוד לומר לא תאכל עליו חמץ לא אמרתי אלא דבר שהוא בא לידי חמץ ומצה ואי זה הוא? זהו מחמשת המינין- החטים והשעורים והכוסמים שבולת שועל ושיפו. יצאו האורז והדוחן והפרגון והשומשמין שאין באין לידי מצה וחמץ אלא לידי סרחון.

ונכרתה ) אין הכרתה אלא הפסקה. הנפש ההיא מזידה (דברי ר' עקיבא) מישראל. שומע אני תכרת מישראל ותלך לה לעם אחר- תלמוד לומר מלפני [אני] ה' בכל מקוםשהוא רשותי

תוכן העניינים

מכילתא על שמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה