אור ברסלב

מכילתא על שמות

פסוק ו

פסוק ה

ויאסור את רכבו הוא בידו אסרו דרך מלכים להיות עומדים ואחרים מציעין להם תשמיש המרכבה ואוסרין אותה אבל פרעה הרשע הוא בידו אסרו והציע תשמישי רכבו וכיון שראו גדולי מלכות עמדו כולם ואסרו מרכבותיהם והציעו לעצמן. ארבעה אסרו בשמחה אברהם אסר בשמחה שנא' וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו (בראשית כב) ולא היו לו כמה עבדים אלא לכבוד המקום יוסף אסר בשמחה שנ' ויאסור יוסף את מרכבתו (שם מו) ולא היו לו כמה עבדים אלא לכבוד אביו בלעם אסר בשמחה שנ' ויקם בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו (במדבר כב) פרעה אסר בשמחה שנ' ויאסור את רכבו. תבא חובשה של אברהם שהלך לעשות רצון המקום ותעמוד על חובשה של בלעם שהלך לקלל את ישראל תבא אסרה של יוסף שאסר לילך לקראת אביו ותעמוד על אסרה של פרעה הרשע שהלך לרדוף את ישראל. ד"א ר' שמעון בן יוחאי אומר [תבא חרב יד ותעמוד על חרב יד] תבא חרב יד שעשה אבינו אברהם לילך לשחוט את בנו ותעמוד על חרב יד שעשה פרעה הרשע לילך לרדוף אחרי ישראל שנ' אריק חרבי תורישמו ידי: ואת עמו לקח עמו לקחן עמו בדברים אמר להם דרך מלכים להיות מנהיגין בסוף וחיילותיהם מקדימין לפניהם אבל אני אקדים לפניכם שנאמר ופרעה הקריב דרך מלכים כל העם בוזזין ונותנין לפניו והוא נוטל חלק בראש אני אשווה אתכם בבזה שנאמר אחלק שלל ועוד שאני אפתח לכם אוצרות כסף ואוצרות זהב ואבנים טובות ומרגליות ואתן לכם לכך נאמר ואת עמו לקח עמו לקחם עמו בדברים.

ויקח שש מאות רכב בחור משל מי היו הבהמות שהיו טוענין המרכבות אם תאמר משל מצרים היו והלא כבר נאמר וימת כל מקנה מצרים (שמות ט) ואם תאמר משל פרעה היו והלא כבר נאמר הנה יד ה' הויה במקנך אשר בשדה (שם) ואם תאמר משל ישראל היו והלא כבר נאמר וגם מקנינו ילך עמנו לא תשאר פרסה (שם י) אלא של מי היו של הירא את דבר ה' נמצינו למדין הירא את דבר ה' הם היו תקלה לישראל מכאן היה ר' שמעון בן יוחאי אומר טוב שבגוים הרוג טוב שבנחשים רצץ את מחו ר' שמעון בן גמליאל אמר בא וראה עושרה וגודלה של מלכות חייבת זו שאין לה נומירון אחת בטלה שכולן רצות ביום ובלילה וכנגדן של מצרים כולהן עומדות בטילות: ושלישים על כולו אין שלישים אלא גבורים שנא' שלישים וקרואים רוכבי סוסים כלם (יחזקאל כג). ד"א ושלישים על כלו שהיו משולשין בזיין רשב"ג אמר זה השלישי שעל המרכבה לשעבר לא היו אלא ב' ופרעה הוסיף עליהם עוד אחד בשביל למהר לרדוף אחרי ישראל. רבי אומר אנטונינוס הוסיף עליהם עוד אחד. ד"א ושלישים שלשה על כל אחד ואחד [וי"א שלשים על כל אחד ואחד] וי"א שלש מאות על כל אחד ואחד. ומנין היה פרעה יודע כמה מתו מישראל בשלשת ימי אפילה וכמה היוצאים ממצרים אלא הוציא טומסין שלהן ולפי הטומסין הוסיף עליהם חיילים. כיוצא בדבר דרש ר' ירמיה ויצא אליהם זרח הכושי בחיל אלף אלפים ומרכבות שלש מאות (דה"ב יד) ולפי מרכבות הוציא עליהם חיילים. ד"א ושלישים על כלו על מנת לכלות לשעבר כל הבן הילוד אבל כאן ושלישים על כלו על מנת לכלות שנ' אריק חרבי תורישמו ידי.

תוכן העניינים

מכילתא על שמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה