פסוק ד · רד
השב תשיבנו לו (למה נאמר. לפי שהוא אומר) [אין לי אלא בזמן שהוא קרוב רחוק מנין תלמוד לומר] אם לא קרוב אחיך (דברים כב). אין לי אלא בזמן שהוא קרוב ורחוק. אם אינו מכירו מנין - תלמוד לומר ולא ידעתו. ואספתו מציאה שדרכה להאסף (להוציא) השבורה. והיה עמך ברשותך. עד דרוש אחיך עד שתדרוש את אחיך.
עד דרוש אחיך עד שיצא עליו (כרוז. עד דרוש אחיך אותו. אתה צריך לבדוק (או) [את] אחיך אם רמאי הוא אם אינו רמאי).
והשבותו לו (מצינו) מציאה שהיא עושה ואוכלת ולא מציאה שיש עמה הפסד.