פרשת וארא
ר' ישמעאל אומר וידבר אלקים אל משה אמר ר' יוסי אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה אני הוא שאמרתי והיה העולם שנאמר (תהלים נ א) אל אלקים ה' דבר ויקרא ארץ (שם נ ב) מציון מכלל יפי אני הוא שאמרת לאברהם בין הבתרים (בראשית טו יג) ידוע תדע ועכשיו הרי שבועה מבוהלת לפני להוציא את בני ישראל ממצרים ואני מבקש להוציאם ואתה אומר לי שלח נא ביד תשלח:
ר' יהושע אומר וידבר אלקים אל משה נאמן אני לשלם שכר יצחק בן אברהם שיצא ממנו רביעית דם על גבי המזבח ואמר לו ועכשיו הרי השבועה מבוהלת לפני שלא כדרך ארץ להוציא את ישראל ממצרים ואני מבקש להוציאם ואתה אומר לי שלח נא ביד תשלח:
ר' שמעון בן יוחאי אומר וידבר אלקים אל משה וגו' אמר לו הקדוש ברוך הוא אני הוא שאמרתי ליעקב (בראשית כח יד) והיה זרעך וגו' ועכשיו הרי השבועה מבוהלת לפני שלא כדרך הארץ להוציא את בני ישראל ממצרים ואני מבקש להוציאם ואתה אמרת לי שלח נא:
ר' יהודה אומר וידבר אלקים אל משה אמר הקדוש ברוך הוא למשה אני אלוה דיין רחמן מלא רחמים בניי שרוים בצער ואני אומר להוציאם ואתה אומר שלח נא ביד תשלח:
ר' נחמיה אומר וידבר אלקים אל משה אמר הקדוש ברוך הוא למשה גלוי וידוע לפני צער שעמי סובל במצרים שנאמר (שמות ב כה) וירא אלקים את בני ישראל בני שרוים בצער ואני שרוי ברווחה ואני מבקש להוציאם ואתה אומר שלח נא ביד תשלח:
ר' יוסי הגלילי אומר וידבר אמר הקדוש ברוך הוא למשה ראוים היו ישראל לכלייה במצרים עד שגמר האחרון שבהם את פסחו שנאמר (יחזקאל כ ז) ואמר אליהם איש שקוצי עיניו השליכו והם לא עשו כן אלא וימרו בי בית ישראל וגו' (שם יג) [הריני עושה עמהן בעבור שמי הגדול שלא יתחלל] שנאמר (שם ט) ואעש למען שמי וגו':
ר' יהושע בן קרחה אומר וידבר אמר הקדוש ברוך הוא למשה לא היה ראוי להם לישראל במדבר אלא רעב וצמא ערום ועריה ונאמן אני לשלם שכרו של אברהם הצדיק מה שעמד ועשה למלאכי השרת שנאמר (בראשית יח ח) והוא עומד עליהם וגו':
רבי טרפון אומר וידבר אלקים ראויים היו ישראל להנתן ביד עמון ומואב ועמלק אלא בשבועה נשבעתי שלא ימסרו בידם שנאמר (שמות יז טז) ויאמר כי יד על כס יה וגו':
ר' עקיבא אומר אמר הקדוש ברוך הוא למשה בשבועה בגזירה באמירה נשבעתי שלא תכנס לארץ ישראל אמר ר' עקיבא וכל כעס זה למה בשביל שאמר (שמות ה כג) ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך:
אמר ר' אליעזר המודעי חלילה לאותו הצדיק שיאמר כלשון הזה אלא כך אמר לפניו רבון העולמים לא מי שגואל הוא מציל הוא רבון העולמים יודע אני שאתה עתיד להוציא את בניך ממצרים שמא על יד אחר אתה עתיד להוציאם ואני לא זכיתי שיצאו על ידי השיב הקדוש ברוך הוא ואמר למשה משה אתה זכית ועל ידך אני מוציאם ממצרים תדע לך שכן שמתוך תשובה שאמר לו אתה למד שנאמר (שם ו א) ויאמר ה' אל משה עתה תראה וגו' וחכמים אומרים זכות עמרם אביך שעמדה לך שעמד ועשה דבר גדול בישראל והסכימה דעתו לדעתו של מקום אמרו מה אנו מועילים נושאים נשים ומולידים בנים ומייגעין עצמנו ומאחר שמשקעין את בנינו במים חוזרים וכובשים אותם בבנין ועמד ועשה דבר גדול בישראל מה עשה גרש את אשתו בתוך שלשה חדשים שהיתה מעוברת והלכה לבית אביה ועמדו כל ישראל וגרשו את נשותיהן לאחר שלשה חדשים זרק לה קידושיה לקיים מה שנאמר (שמות ב א) וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי וגו' והיו מצרים משחקין לפניה כחתנים וככלות לקיים מה שנאמר (תהלים קיג ט) אם הבנים שמחה הללויה והיו מצרים מונין לה שתלד לשלשה חדשים וילדה לה ומה צריך לומר נטל עמרם [אשה או] לא נטל אלא להודיע לכל באי העולם זכותו של עמרם הצדיק:
השיב משה ואמר לפני הקדוש ברוך הוא רבון כל העולמים אתה אמרת לי רד למצרים והוצא את בני ישראל ממצרים מתיירא אני מבני אדם שברחתי מהם אמר לו אל תירא מהם שכולם מתו שנאמר (שמות ד יט) כי מתו כל האנשים המבקשים וגו' השיב הקדוש ברוך הוא ואמר למשה בני אדם ששלח פרעה לתפשך מי עשאם אלמים חרשים סומים לא אני שנאמר (שם ד יא) ויאמר ה' אל משה מי שם פה לאדם השיב משה ואמר לפני הקדוש ברוך הוא אתה אומר לך הוציא ששים רבוא בני אדם מתחת סבלות מצרים ומתחת שעבודן של מצרים אלו על מאה בני אדם או על מאתים בלבד אתה אומר לי הדבר עד אין [עדיין] קשה לי מאד אלו התרתי בהם שנה או שתים לפני הדבר כבר היה הדבר עשוי אלא מאחר ששיעבדו בהן מאתים ועשר שנים עכשיו יאמר לי פרעה [מי שעבדו עבד עשר שנים ולא מיחה בו כל בריה יבוא אחר ויוציאו מתחת ידו או מי שעבד את הכרם עשר שנים ולא מיחה בו כל בריה יבוא אחר ויוציאו מתחת ידו רבונו של עולם כבדים ומכובדים דברים הללו שאתה אומר לי כי כבד פה וכבד לשון אנכי:
סוף הספר