אור ברסלב

מים קדושים על כריתות· רבי אברהם משה בן אשר סג"ל

דף כא:

דף כא.

גמרא אמר מר כו' במשא לא מטמא רש"י מוחק זה והגירסא הוא לתו' דפירשו לעיל אוציא דם שרצים שאינם מטמאין טומאה חמורה לטמא בגדי':

תוס' ד"ה ר' חנינא כו' ועוד דדוחק הוא כו'. נ"ל מתחלה כתבו תו' דהי' דוחק לו לפרש המשנה צריכה מחשבה כו' לענין פחות מכזית משום דא"כ הכשר נמי לבעי אבל מ"מ אמאי לא מוקי הברייתא דלעיל הא דתני שיש בהם טומאה קלה היינו בפחות מכזית משא"כ במת דבטלה דעתו כו' מ"ה כתבו דמשמע לי' דומיא דטומאה חמורה ונ"ל דמש"ה לא תירץ בריית' דלעיל לענין פחות מכזית דא"כ תקשי במת נמי לטומאה קלה והאי סברא דבטלה דעתו לא ס"ל א"ו דברייתא ה"פ שיש בו טומאה קלה בפ"ע ולא ע"י צירוף וכגון שחיפה בבצק משא"כ במת דבוקעת ועולה כו' ולפ"ז יצדקו דברי הרמב"ם שכתב דבמת מצטרף טומא' קלה ועיין בב"ז שתמ' על הכ"מ ולדידי ניחא דאדרב' מצא ראי' לדבריו דלתירץ בתרא מצטרף אף במת דאל"כ למה לא אוקי ברייתא דלעיל בפחות מכביצה אוכלין א"ו דא"ה אפי' במת מצטרף:

ד"ה דכותי' כו' דאמר רב אסור והכי משמע כו'. לכאורה לשונם מגומגם דמאי שיאטי' דרב הכא ומברייתא הוי להו לפרושי דהא בברייתא קתני אסור משמע דאסור ממש ונ"ל דה"פ דמברייתא לא היו צריכים לפרש דהא קתני אסור ואין חייבים עליו משמע דאיכא איסור ממש אבל הא קשיא להו דנימא דרב דאמר בכונסו אסור היינו מצות פרוש וברייתא איירי נמי בכינסו והא דקתני דם דגים מותר היינו מדינא מותר אבל מ"מ יש בהם מצות פרוש ומש"ה כתבו תו' דלישנא דרב נמי משמ' איסור ממש וא"כ ע"כ מתניתן דמפליג בין דם אדם לדם דגים היינו בלא כינס ומוכח דאף בלא כינס איכא איסור ממש והתם תני דאין בהם אלא מצות פרוש מדתני דם שעל הככר גורר ולא קתני אסור משמע שאין בו רק מצוה לכתחלה:

בא"ד וא"כ לא פריך רק מסיפא פי' דלרש"י פריך מרישא דברייתא דקתני גורר ולא קתני אסור אבל לתו' צ"ל דפריך מסיפא מדקתני בין השינים מוצצו ומאי פריך כו':

ד"ה מיתיב' כו' ומיהא פריך כו' משום דאיכא גירסא בגמ' כי קתני אין חייבין עליו בדם דילי' כו' משמע דהקושיא הוא מאין חייבין ולקמן מחקו תו' לכך פי' תו' דפריך מרישא דקתני הרי אלו בל"ת כו':

תוכן העניינים

מים קדושים על כריתות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה