מים קדושים על כריתות· רבי אברהם משה בן אשר סג"ל
דף יז.
גמר' אא"ב (כר"פ) [כר"ע] ס"ל כו'. פשט דברי הגמ' כן הוא מדקאמר ומודי משמע דבר פלוגתא נמי ס"ל שבתות כגופי' מחולקים וא"א דס"ל לר"ע כגופי' דמיא איכא למימר שפיר אע"ג דפליגי עלי' בשגגות שבת מודי לי' בשגגות מלאכות וה"ה דמצי למימר אע"ג דפליג עלי' בהי' לו ידיעה לחצי שיעור וס"ל לר"ג אין ידיעה לחצי שיעור מ"מ בגופי' מחולקים מודי אלא דחדא נקיט אא"א ר"א הא ר"א כותי' ס"ל דאין ידיעה כו':
רש"י ד"ה ר"א מחייב כו' הא כ"ע מודי דלר"א כגופי' מחולקי' כו'. אין זה מדוקדק דהא לאביי אף לר"א לאו כגופי' מחולקים דמי רק רש"י נקיט כ"ע היינו רבה ור"ח:
גמ' אמר רשב"א כו' א"ל קטנות יוכיחו. לכאורה הא דקאמר קטנות היינו שבא על קטנות נדות דהיינו גופי' מחולקי' כמו דמשני ליה שכן גופי' מחולקי' וא"כ אמאי אמר קטנות יוכיח ולא אמר גדולות נדות ויש ליישב דודאי לא עלה על דעתו לדמות לגדולים שהם גופים מחולקים וגם שניהם מוזהרים זע"ז משא"כ הבא על אשה נדה אחת כמה ביאות כיון שאין כאן רק מעלה ששניהם מוזהרים זע"ז ואין כאן גופי' מחולקים רק מדמי לי' לקטנה אע"ג דליכא רק מעלה אחת דגופי' מחולקים ה"ה באש' אחת שיש בה מעלה ששניהם מוזהרים זע"ז אע"ג דאין גופים מחולקים ואמר לי' שאין לדמות מעלות זה לזה דטעמא דגופי' מחולקים עדיף משניהם מוזהרים זע"ז:
תוס' ד"ה אמר לו כו' וה"ה דמצי למימר נדה יוכיח כו'. ד"ת קשה להולמן דהא בעי מיני' נדה ואיך שייך לומר נדה יוכיח ולולי דמסתפינא הייתי אומר שהי' יכול לומר שאר עריות יוכיחו ומאי קאמר דוקא בהמה דהא ר"א ס"ל בכל עריות הבא על אחת ביאות הרבה חייב על כל אחת ומתרצין שלא שמע מרבותיו כ"א בהמה ושאר עריות יליף מבהמה:
סליק פירקא.
פרק ספק אכל.
תוספ' ד"ה ספק אכל כו' הא לא שב מידיעתו. לשונם אינו מדוקדק דשב מידיעתו שייך אצל מומר שאכל חלב בשוגג דאע"ג דהשתא שוגג הוא מ"מ אי הוי ידע נמי הי' אוכל ולאו שב מידיעתו אבל כאן הוא מזיד ממש שאכל ספק איסור במזיד והתורה לא חייבה קרבן רק בשוגג וכן הוא ברש"י: