מים קדושים על כריתות· רבי אברהם משה בן אשר סג"ל
דף ו:
גמ' דאמר רבא שמן המשחה שפטמו לחצאין פטור קטר' שפטמן לחצאין חייב כו' וכן הוא לעיל ובד"ח חסר כאן:
שם א"כ נכתוב סמים סמים כו'. עיין בב"ז דהקשה איך נידונם בכלל ובפרט וכלל ולק"מ דהא אמרינן שני כללי' הסמוכי' זה לזה הטל פרט ביניהם ודונם בכלל ופרט וכלל:
תוס' ד"ה קיטור שמתמר כו' ולא יפצול לכאן ולכאן. קצת קשה דמשמע דהני סמני' מתמרים ועולה וביומא גבי בית אבטינוס שלא רצו ללמד על מעשה הקטורת הביאו אומנין מאלכסנדרי' כו' שלהם מתפצל כו' פי' רש"י שלא היו בקיאים במעלה עשן משמע דבלא מעלה עשן אין שאר סמנים מתמרים וצ"ל דבשאר סמני' לא
מהני מעלה עשן שיהא מתמרי' ובאלו מהני מעלה עשן:
תוס' ד"ה אחת לע"ב שהם י"ח יום כו' לא היו יתירי' אלא ח' מנים כו' שלא בדקדוק דבאמת היו ט' מנים דהא בשבעים שנה ליכא אלא ע' רבעי יום שהוא י"ז ופלגא והאי פלגא לא מחסר מידי נמצא ליכא אלא מנה אחד של יום אחת:
שם גמרא מה נתינה בעלמא כו'. עיין בתו' בפסחים שהקשו אמאי לא ניליף מנתינה דחטאת ודהזאות דהוי בכ"ש ונ"ל דס"ל דהאי נתינה או מיותר לגמרי או דהוי לי' למכתב כי יסוך ממנו על זר ש"מ דמיותר ולמילף מהנך נתינה דבכ"ש לא איצטרך קרא א"ו למילף מתרומה וכן הא דאמר לקמן אבל נתינה בעלמא בכזית היינו כדפי' רש"י נתינה דלבונה דהוי נמי מיותר דה"ל למכתב לא ישים עלי' שמן ולא לבונה ונתינה מיותר לג"ש: