מים קדושים על כריתות· רבי אברהם משה בן אשר סג"ל
דף ב:
רש"י ד"ה בכלל כו' בהוכשר לקרב כו' ואפ"ה בעי קרא למילף משלמים למעוטי קדשי ב"ה דאי מהוכשר ליקרב ה"א דוקא קדשי מזבח בעי הוכשר ליקרב וכדאמרינן כל שיש לו מתירין כו' משיקריבו מתיריו אבל קדשי ב"ה הוי נפקא לן מיקדישו וכדאיתא במעילה שם דתרי קראי כתיבא כדפי' תוס' לכך אצטריך למילף משלמים:
ד"ה ורבנן דאית להו נפטרו מידי כריתתן כו'. לא ידעתי למה דחק לפרש דהני רבנן פליגי דוקא אר"י דהא ר"י ור"ע פליגי עליה בפירוש וס"ל דח"כ ישנו בכלל מלקות וכן פירש רש"י במכות ורבנן דהיינו ר"י ור"ע:
תוס' ד"ה הוקשו כל עריות כו' שכן בידו לרבות וה"ה דכאן הוי מצי למפרך מה לאחותו שכן איסור הבא מאליו ומנלן כל העריות שע"י קידושין וה"נ פרכינן ביבמות אלא דהאי פירכא חשיב ליה פירכא טפי:
ד"ה לדונו כו' תימא כו' לפי' רש"י דס"ל דילפינן מאחותו מדבר שהי' בכלל דכל ח"כ אין בהם מלקות לק"מ כיון דלר' יצחק מיותר אחותו להכי ממילא ידעינן דכל ח"כ אינו בכלל מלקות וא"כ האי קרא מיותר א"ו לכדרשינן ואם נאמר דתוספ' לא ס"ל כפי' רש"י וס"ל דמאחותו לא ילפינן שאר ח"כ דאיכא למפרך. והא דאמר ר"י דחייבי כריתות אינן בכלל מלקות היינו בשאר עריו' וילפינן מהיקשא דר' יונה אבל אכתי שאר ח"כ דלאו עריות לא ילפינן וס"ל לתוס' דבאמת אית בהו מלקות זה אינו דהא בסוף מכות מוקי למתניתן אין בין שבת לי"כ כו' כר' יצחק מוכח דר"י ס"ל דכל ח"כ ילפינן מאחותו דאינן בכלל מלקות: