מים קדושים על בכורות· רבי אברהם משה בן אשר סג"ל
דף נה.
גמרא והא חוצה לארץ כו'. יש להקשות דלמא ס"ל לר"א דירדן א"י מקרי כרשב"י דס"ל הכי לכך דוקא שאין שם גשר משא"כ ארץ וח"ל לא תלי טעמא משום דלא מקרבן דאפי' מקרבין נמי אין מצטרפים דשני ארצות נינהו י"ל משום דברייתא כיילינהו בחד בבא ומשמע דכי היכא דארץ וח"ל לא הוי טעמא משום דלא מקרבן דהא כיש להם גשר דמי ה"ה רישא ב' עברי ירדן:
תוס' ד"ה אין ירדן כו'. כלל הענין להבין כל דברי תוספת צריך להקדים מאי למעלה ומאי למטה והפשוט הוא דהנהר מה שהוא לצד מקורו מקרי למעלה היינו הירדן נמשך ממערת פמייס וכל הקרוב יותר לאותו צד מקרי למעלה ומה שהוא דרך ירידתו ונפילתו לים הגדול הוא למט' וכן הוא הפשוט דרך הנהר נמשך מגבוה לנמוך וצד שהוא גבוה מקרי למעלה א"כ תבין מהציור שבגמרא שלנו שהצד שהוא מירחו לצפון לגבול יוסף הוא למטה וזה נקרא ירדן אבל מירחו כל מה שנמשך למעלה לצד ים המלח אין נקרא ירדן והנהרות היינו ימה של סבכי כו' כל הנהרות הוא מצד דרום של הירדן לצד מקורו ודרך הילוכו הוא מדרום לצפון לכך הקשה תוס' כיון למעלה לצד מקורו מתערב בנהרו' אחרי' א"כ למטה נמי מימיו מעורבים במי נהרות ותירצו דמ"מ הוא ניכר בפ"ע ואל תטעה מלשונם שכתבו בסוף שכל המקראות מוכיחים שהירדן הולך מצפון לדרום כו' דמשמע שמקרותו בצפון ונמשך לדרום שאינו כן דלא דקדקו התו' בזה רק שרצו לומר דעכ"פ הולך מצפון לדרום עד ים המלח בלי נהרות אחרות אבל הילוכו הוא מדרום לצפון ועפ"י זה תבין סוף דברי תוס' שכוונתם להקשות אמאי לא אמרינן מיריחו עד ים המלח לא נקרא ירדן הא אין שם נהרות אחרות ואין לומר דירחו עומד קרוב לים המלח ע"ז כתבו תו' כל ההוכחות דירחו היא סוף גבול צפוני של בנימין ויריחו הוא גבול דרום ומפסיק כל ארץ בנימין בין ירחו ובין ים המלח ואמאי לא נקרא ירדן כל שהוא נגד כל ארץ בנימן עד ים המלח ותחלת קושיתם שהקשו דהמ"ל דבטל חשיבתו למטה יותר מלמעלה נראה דהיינו מטעם שכתבו דאדרב' מירחו הוא מרחיב והולך לצד ים המלח ולכך יש יותר חשיבות במקום רחבו מלמטה שהוא מקצר ויורד ובסוף פירשו דבריהם דעיקר קושיתם דאמאי לא נימא בטל חשיבותו לצד ים המלח הארכתי מה שיש מקום לטעות כאן. גם דברי הצ"ק אינם מבוררי' ונראה שלא פירש דברי תו' כמו שפירשתי: