מים קדושים על בכורות· רבי אברהם משה בן אשר סג"ל
דף נג:
גמרא אפשר כר"י כו'. עיין בצ"ק שהקשה מאי תירץ בזה דמ"מ קשה אמאי לא תיקנו חכמים דנעבד כר"י להטיל בו מום קודם שנולד ע"ש שתירוצו דחוק ולפי מה דשני לעיל בגמרא דר' מדע ידע לאקנויי כ"ע לא ידעו לאקנויי ע"ש יש לתרץ דבשלמא לעיל איצטרך לתקן כה"ג דלקנינהו לנכרי ובאיזה ענין יקנהו דהא כ"ע לא ידעו לאקנויי אבל להטיל בו מום אפשר דכ"ע ידעו זה ומסתמא יטילו בו מום שהוא ודאי מום גמור ובכי האי גוונא לא איצטרך לתקן דבלא"ה יעשו כן:
שם מאי היא דתנן כו'. יש לדקדק מאי מקשי דלמא הך משנה לא אתי כר"י הגלילי דאמר ממון בעלים הם ומה"ת שיחול קדושה על קדושה וגם בקדושת בדק הבית הא לאו דילי' הוא ומה"ת שיכול להקדישו וצ"ל דהמקשן ס"ל דהך סתם משנה אתיא אף כר"י הגלילי ומ"מ הלשון אינו מיושב השתא קדושה חמורה על קדושה קלה לא חל והיינו בדק הבית ובדק הבית פשיטא דלא חייל דלאו דילי' הוא:
שם ויהיו חדש וישן כו'. עיין בצ"ק שהקשה דאיכא למימר מעשר דגן יוכיח וע"ש מה שתירץ ול"נ דהאי ק"ו בלא"ה מלתא יתירתא היא דבלאו ק"ו נמי מה"ת דלא יתעשרו מזה ע"ז בלא קרא ובמשנה אמר ק"ו דלא יתעשרו ממין על שאינו מינו דאי לאו ק"ו מסברא הוי אמינא דמתעשרים:
תוס' ד"ה ת"ל כו' ושם פי' עכ"ל. פי' דהכא אי אמרינן ק"ו לית לן לאוקי היקשא אמידי דאע"ג דאפשר דאי' לן למילף לימוד אחר מעשר תעשר ובענין שכתבתי לעיל לענין ח"ל מ"מ עכ"פ משמעות קרא דלענין שנה ודאי הוקש והוי כמפורש בקרא ולא מהני לן ק"ו לאפוקי ממשמעות דקרא: