אור ברסלב

מים קדושים על בכורות· רבי אברהם משה בן אשר סג"ל

דף נא:

דף נא.

רש"י ד"ה מה עולת ראי' כו' יביאו יורשים עולתה. יש להבין דבמס' קדושין איתא פלוגתא אי דוקא בהפרישו מחיים או אפי' לא הפרישו מחיים ותליא בהא אי שעבוד' באורייתא או מלוה הכתובה בתורה כו' וא"כ יש להבין דאם נאמר התם אפי' בלא הפרישו מחיים משום דכתובה בשטר דמי אם כן האי טעמא שייך נמי בבכור ולמה לי למילף מראי' ואם נאמר דהתם דוקא הפרישו מחיים קשה יותר מנליה למילף בבכור דאפי' לא הפרישו דמחויב ליתן לו ואפשר דע"כ הקישן הכתוב וכי היכא דהתם בהפרישו צריכין להביאו ה"נ הכא דהא לא שייך לאפלוגי הכא בין הפרישו ללא הפרישו:

תוס' ד"ה אמר עולא כו' לכשיתן עכ"ל. אין זה בגמרא ולכאורה משמע דאף בלא נתן נמי בנו פדוי דבר תורה אבל בכתובות איתא בהדיא בגמרא לכשיתן וכן משמע מפי' רש"י שמא יאמרו כו' אפילו אין נותנין כלום משמע דאם אין נותנין לכ"ע אינו פדוי:

ד"ה אבל חכמים כו' עד שיתן עכ"ל. לכאורה קשה לפ"ז מאי לפיכך דתני במתניתן דפי' אין לו תקנה אלא אם רצה הכהן להחזירו ומאי אין לו תקנה שייך שאם יתן לו יהי' בנו פדוי ובשלמא אי אמרינן דאף כשיתן אינו פדוי שייך שפיר לומר דבנו אינו פדוי וצריך לחזור ולפדותו ואין לו תקנה שלא להפסיד עוד ה' סלעים אא"כ יחזיר לו:

ד"ה הלכך וכו' ומיהו קצת תימא כו'. יש לדקדק אמאי לא הקשו טפי כיון שהיו תמיד מחזירין א"כ לעולם הי' דעת הנותן שיחזירם לו ולא מקני ליה בקנין גמור ואמאי בנו פדוי וי"ל דאיכא למימר אפילו לא מקני ליה בלבו דברים שבלב אינם דברי' ולא קאמר הכא רק דהיה מחשבתו מוכחת דקאזיל בהדי' כדי שיחזור לו אבל אי לא מוכחא מלתא בנו פדוי:

ד"ה ולא בראוי כו' ואם גבו קרקע כו'. לכאורה משמע שהתו' רצו להוכיח מהא דאם גבו קרקע דלא שייך האי טעמא שפיר גובה מהם דלא חשיב ראוי אבל קצת קשה דבקרקע לא שייך ראוי דהא משועבד לאביהן והוי כאלו גבאו אביהן בחיים כמ"ש תוספת לקמן דאף במטלטלין לא חשיב ראוי לאחר תקנת הגאונים ואף שסתרו תוספ' זה מ"מ קרקע ודאי לא חשיב ראוי ועיין לקמן:

תוכן העניינים

מים קדושים על בכורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה