מים קדושים על בכורות· רבי אברהם משה בן אשר סג"ל
דף מט.
גמרא הני מילי היכא דכפרי'. לכאורה נראה דהאי דהכא נמי דמי לכפרי' כיון דטעמא דכפרי' משום מחזי כשקרא שמא אין לו אצלו כלום וה"נ איך כותב הרשאה דלמא בכור שלו קיים ואין לו אצל הכהן כלום. ונ"ל כיון דממ"נ יש אצל הכהן ה' סלעים יתירים שייך שפיר הרשאה ולא דמי לדכפרי' דהתם מחזי כשקרא אבל הכא כתבינן בהרשאה אם שלי מת אני מרשה את חברי על זה:
תוס' ד"ה ה"מ כו' במעמד שלשתן עכ"ל. היינו לפי סברא שכתבו תו' בגיטין דמעמד שלשתן קונה אפי' בע"כ:
ד"ה מת בתוך שלשים דכיון דאמר רבנן הכי ור"ע כו'. לכאורה לא דמי להך דהכא דהכא טעמא מקרא ופדויו מבן חודש ויליף ממדבר אבל התם אפשר דיום שלשים עדיף מתוך שלשים דהתם טעמא משום נפל ואפשר שלזה באמת כתבו לקמן לחלק בין יום שלשים ללפני שלשים:
בא"ד ושמא אפי' לענין אבלות דהוי כבר קיימא והא דאמרינן הכא ה"מ לענין אבלות כו'. היינו בפוהק ומת כמ"ש תו' לקמן אבל בנפל מן הגג ביום שלשי' ודאי דהוי כבן קיימא: