מים קדושים על בכורות· רבי אברהם משה בן אשר סג"ל
דף י.
תוס' ד"ה מה להלן כו' וא"ת מאן דדריש ליה מקודש ואית לי' ק"ו תיפוק לי' איסור הנאה מכל בקודש כו' כן היא גירסת מהרש"א. פי' מאן דיליף מקדשים והוצרך ק"ו דלא נילף מטרפה כיון דפשטי' דקרא איירי בטרפה נילף מקודש דהתם ותו לא צריך ק"ו וא"ל דאי לאו ק"ו ה"א דנילף מטרפה ולא מכל בקודש זה אינו כיון דפשטי' דקרא דהתם שפיר איירי באיסור הנאה לית לן למילף מטרפה דלחומרא מקשינן כמ"ש תו' בפסחים ובשלמא מקרא דואנשי קודש שפיר ה"א דנילף מטרפה אף דהוי קולא משום דפשטי' איירי מטרפה דכתיב לכלב כו' אבל מקודש דהתם ודאי ילפינן טפי לחומרא ע"ז תירצו תו' וי"ל כו' א"נ דנין חולין מחולין כו' דלכאורה תירוצם אינו מובן לגי' מהרש"א דהא איהו יליף מקדשים שיצאו חוץ למחיצה ואיך כתבו דאין דנין חולין מקדשים אבל למ"ש א"ש דלתירוצם א"נ נילף מכל בקודש נמי יצרך הק"ו דאי לאו הק"ו הוי ילפינן מטרפה דהוי חולין מחולין לכך איצטרך הק"ו וא"כ אין נ"מ אי נילף מהאי קרא או מהאי קרא. ולענין קושית מהרש"א יש לתרץ דאמאי לא מקשי למאן דיליף מטרפה דמותר בהנאה לילף מבכל בקודש דאסור בהנאה יש לומר דרבי שמעון סובר דלענין איסור הנאה אין צריך קרא דבלא"ה ידעינן דאסור משאר לימודים או מלימוד דרבי אליעזר מכל שתעבתי דזה הלמוד מוסכם היא לכל כמו דמשמע מתוספת דחולין ואיסור הנאה הוי ילפינן מערלה ולמה לי גזרה שוה אלא ודאי קרא להיתר הנאה אתי למילף מטרפה ואף דלפירש זה יש לדקדק אמאי לא משני תוספת מעיקרא כן ולמה להו למימר דפשטי' דקרא איירי בטרפה אין זה דקדוק דהכי נמי לא תירצו מעיקרא חולין מקדשים לא ילפינן אלא ודאי דתוספת פשטי' דמלתא נקטי דזה טעם פשוט הוא: