אור ברסלב

מים קדושים על בכורות· רבי אברהם משה בן אשר סג"ל

דף ז.

דף ו:

גמרא לא לעולם כו' והא דלא אמר איפכא דה"א בבכורה אף מקצת סימנים חייב משום דכתיב אך ואשמעינן דדוקא בראשו ורובו חייב אבל במקצת סימנים פטור משום דמשמעות הלשון דחיובא אתי לאשמעינן ולא פטורא:

שם ואיכא דמקשי כו'. יש לדקדק למה ליה להוכיח דאתיא כר"ש מהא דאין מתעברת מטמאה אמאי לא הוכיח מפשטיה דמשמע דאיכא מקצת סימנים מותר אבל בלא"ה אסור ולרבנן אפי' אינו דומה כלל מותר א"ו ר"ש היא ומוכח דלר"ש מהני מקצת סימנים. וללישנא קמא יש לדחוק דה"נ קאמר קרי ליה טמא פי' בדליכא שום סימן קרי לי' טמא ובדאיכא סי' מותר ולהך לישנא קשיא. ויש ליישב דיש לומר וליישב לישנא דברייתא אליבי' דרבנן וה"פ זה לא תאכלו פי' גמל דכתיב בקרא אעפ"י שיש לו סימן אחד של טהרה כדכתיב בקרא אבל יש אחר דומיא דגמל דנאכלת בסימן אחד של טהרה ואיזהו זה הנולד מן הטהור אע"ג דלא דמי כלל לאמו וה"ה דאף דליכא שום סימן טהרה שרי לרבנן רק משום דקרא איירי בגמל ואינך שיש להם סימן אחד טהרה נקיט הני ולעול' דאתי' כרבנן לכך צריך הוכחה דאתי' כר"ש:

תוס' ד"ה ש"מ כו' רישא וסיפא רבותא קמשמע לן כו'. פי' רישא דקתני אסורה באכילה נמי איירי ביש מקצת סימנים ואפ"ה אסורה באכילה אע"ג דלענין אכילה לא בעי לרבנן סימן כלל אע"ג דלענין בכורה בעי דומה קצת לאמו נמצא קל אכילה מחיוב בכורה אפ"ה י"ל לר"ש דלא מהני מקצת סימני' אף לענין אכילה וסיפא קמשמע לן כו':

ד"ה זה כו' ולא סימני טהרה בעי סוף הדבור:

ד"ה והא איפכא כו' לא יחשב שום גורם וליתסר הס"ד פי' דמאי קשיא דלמא התם ה"ט דס"ל לר"א אין חוששין לזרע אב ולא הוי אב גורם כלל ומש"ה אסור וה"נ ס"ל כן לכך ס"ל דאף דעכור מן הטמא טהור:

תוכן העניינים

מים קדושים על בכורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה