מים קדושים על בכורות· רבי אברהם משה בן אשר סג"ל
דף ו.
גמרא את"ל כיון דאידי ואידי קדוש כו' חמור שילדה כמין סוס מאי עכ"ל. משמע דאי הוי פשיטא לן בפרה שילדה כמין חמור דלא מהני מקצת סימנים מכ"ש דחמור שילדה כמין סוס דלא מהני אף על גב דאמר לקמן סלקא דעתך איפכא אימא חמור אדום הוא כו' מכל מקום פשיטא ליה לבעל האיבעי' דסברא דמקדש בבכורה עדיף טפי אף על פי שהם שני מינים ולקמן לא אמר רק דהוי אמינא הכי אבל באמת לא היה סברא לבעל איבעי' למימר כן. ודע דלכאורה נראה דעל כל פנים מפשטי' איבעי' בתרייתא דפרה שילדה כמין סוס אין חייב בבכורה אף אי איכא מקצת סימנים דאם לא כן דמהני מקצת סימנים אם כן כל שכן בחמור שילדה כמין סוס והא דתני בברייתא בתרייתא ואם יש בה מקצת סימנים חייב קאי נמי אסיפא קשיא אמאי לא תנא בברייתא גם כן דפרה שילדה כמין סוס דחייבת אם יש בה מקצת סימנים אלא ודאי דלא מהני בהא מקצת סימנים אבל בש"ע איתא דאיבעי' בתרייתא גם כן לא אפשטי':