אור ברסלב

מים קדושים על בכורות· רבי אברהם משה בן אשר סג"ל

דף ד:

דף ד.

גמ' תדע דהא לא מנה כו'. רש"י בחומש פי' שהאחד פוטר כמה פטרי חמורים תדע שלא מנה העודפים בבהמה והקשה המזרחי שהלא זה התירוץ נדחה בגמ'. ונ"ל ליישב קצת דמעיקרא פי' רש"י דלא נפטרו רק פטר חמור לא שאר בהמה טהורה ואח"כ כתב שה אחד כו' וי"ל דהתדע קאי על שניה' פי' דאי אמרינן תרווייהו איפכא דאף טהורים הופקעו ושה אחד אינו פוטר א"כ הוי לי' למנות העודפים דאף דדחי בגמרא היינו דאפשר דהיו בהמת הלוים כנגד פטרי חמורים דישראל אבל זה ודאי אין סברא שיהא בהמת הלוים הטהורים כנגד שני מיני בהמות דישראל טהורים וטמאים זה אין סברא. כן נראה ליישב קצת ואף דיש לומר עדיין דאף דתרווייהו בהדדי לא אפשר מ"מ דילמא חד איתא או דשה אחד אינו פוטר או דפוטר ופוטר נמי בהמה טהורה לא חש רש"י יותר ולהביא הוכחה על כל אחד. ועם זה אמרתי לחידוד התלמידים לתרץ מה דאמר אביי תדע כו' ולא חש לקושיא ודילמא לא הוי נפישין. דהנה יש לתרץ מה דהקשה המזרחי ארש"י דכתב דבהמה טהורה לא נפקעת מסוגי' דשמעתין כמ"ש לעיל והנה המזרחי כתב דלרבא פטורין נמי מטהורה ולאביי לא פטר ודחק לומר דרש"י בחומש כתב כאביי. ויש לומר איפכא דה"פ דאם נאמר ק"ו אבהמה יש ג"כ ק"ו דאם פטר בהמה טהורה בהמה טמאה דישראל נמי ילפינן ק"ו דפטר בהמה טהורה דישראל וכ"ת ה"נ דאם כן יפטרו הלוים ג"כ מבכור בהמה טהורה ואלמה תנן כו' והכי מקשי ליה רבא לאביי דס"ל דלק"ו דאביי ודאי איכא ק"ו דיפקיע בהמה טהורה דישראל אבל למאי דס"ל לרבא דלא עביד ק"ו רק באדם ולא בבהמה כמ"ש תו' ד"ה אם הפקיע ממילא לא פטור רק מפטר חמור אבל טהורות לא הופקעו וכן מסתבר דומיא דלדורות דשה מפקיע חמור וכיון שזכינו לזה דלאביי פוטר ולרבא אינו פוטר לפ"ז מתורץ קושית המזרחי דהא דפי' רש"י בגמרא היינו אליבי' דאביי אבל לתירוצם דרבא אינו פוטר ופי' רש"י בחומש אתיא אליבי' דרבא. והשתא לאביי דס"ל דהפקיעו נמי בהמות ישראל הטהורים שפיר אמר תדע דאין סברא לומר דלא הוי נפישי כמ"ש דודאי לא היה בהמת הלוים כנגד שני מיני בהמות טהורות וטמאות דישראל ואביי לשיטתי' אמר שפיר תדע כו' וכ"ז לחדד התלמידים:

תוכן העניינים

מים קדושים על בכורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה