מי נגד מי - דו שיח חרדי-חילוני
נישואין אזרחיים?
רוני: אני חייב לומר שהארת את עיני בעניין זה, והנתונים שהבאת מאוד משכנעים ומהווים חומר למחשבה לכל החילונים. אבל בנושא הבא שהוא: נישואין אזרחיים - אין לי ספק שיש כפייה דתית. מדוע כל זוג צריך להתחתן על ידי הרבנות ועל ידי הטכס הדתי שלכם?
משה: רוני, אציג בפניך כמה נקודות: כל אדם מישראל שאינו מעוניין להינשא בטקס הדתי, יכול ללכת לעורך דין, לחתום עם בחירת לבו על הסכם או חוזה, ולערוך טקס כפי רצונו והבנתו, והוא יכול לקרוא לזה "נישואין" ובכך יחליט שהוא נשוי, למה הוא בעצם נטפל לרבנות? האם משנה לו כל כך, אם בתעודת זהות כתוב לו נשוי או לא? אמנם לפי הדת היהודית אסור לחיות ללא טקס הנישואין היהודי, אבל ילדים שייוולדו לזוג כזה הם יהודים לכל דבר ולא ממזרים. (ממזר על פי היהדות הוא: מי שנולד לאישה נשואה כשהוולד אינו מבעלה, אלא מגבר אחר) כך שבמקרה הזה הוולד אינו ממזר.
רוני: ומה בדבר ההטבות שניתנות לכל זוג נשוי כמו משכנתא וכולי? האם למי שלא מתחתן ברבנות לא מגיע הטבות?
משה: גם זה לא מהווה בעיה, יהודי שהוא כל כך נגד טקס הנישואין, ואינו מעוניין לערוך טקס ע''י עורך דין בארץ, כדי לא להפסיד את ההטבות, אז שידע - שנישואין אזרחיים בחו''ל מוכרים על ידי המדינה, ואז הוא יכול ל"קפוץ" למדינה הקרובה לישראל, להינשא שם ולחזור (וכמובן לשלב שם נופש וטיול כהרגלו מדי שנה...), ואז, לאחר הנישואין האזרחיים בחו''ל יוכל לקבל הטבות. לכמה יהודים לדעתך כל כך מפריע טקס הנישואין היהודי?
הרי העובדות מדברות בעד עצמן: רוב היהודים בארץ נישאים מתוך בחירה ושמחה בטקס יהודי דתי, כדת משה וישראל.
רוני: משה, מה זאת אומרת? זו המדינה שלי! ולמה כדי להתחתן אתה מכריח אותי להתחתן בחו"ל? זכותי להתחתן בארץ בדיוק כמוך.
משה: קודם כל רוני, אתה כבר יכול לשים לב, שזה כבר לא דיון על זכויות האדם שלך, אלא ויכוח על כסף והטבות. ובכן, לכל מדינה מותר לתת הטבות מפלות כדי לקדם ערכים מסויימים החשובים לה. למשל: מדינה המעוניינת לקדם את מעמד האישה - תתן הטבות מפלות לנשים. מדינה המעוניינת לצמצם פערים חברתיים - תיתן הטבות מפלות לתושבי עיירות פיתוח, וכו'. בהקמת המדינה הוחלט לקדם את הערך החשוב של אחדות העם, אשר ניבנה גם על ידי נישואין על פי היהדות, וזכותה של המדינה לתת הטבות למי שמתחתן על פי הטקס היהודי. אף אחד לא מונע ממך להתחתן בנישואין שלא כדת משה וישראל, אך כדי לקבל הטבות תצטרך להתאמץ.
רוני: משה, תגיד לי בבקשה, למה הטקס היהודי כל כך חשוב? למה הוא כל כך חשוב לאחדות העם? מה איכפת לדתיים אם ייערכו טקסים אחרים?
משה: כשאתה מוציא רישיון נהיגה, האם אתה מעדיף לקבל רישיון בין לאומי, או רישיון ארצי מקומי?
רוני: בודאי שהייתי מעדיף להוציא רישיון בינלאומי, כך אוכל לנהוג בכל מקום בעולם ולא רק בארץ.
משה: ובכן, טקס הנישואין והגירושין היהודי הוא המכנה המשותף המקובל על כל סוגי האוכלוסייה גם הדתית וגם החילונית.
בקום המדינה נקבע במסמך "הסטאטוס קוו" בין בן גוריון לשותפים הדתיים, והוחלט להעביר את נושא הנישואין והגירושין לידי הרבנות, במטרה לאחד את העם לאחר 2000 שנות גלות. במיוחד לאור העובדה, שהגיעו ציבורים שונים ומגוונים מארצות רבות, והעברת הנישואין והגירושין לסמכות בית הדין הרבני תימנע הווצרות של שני עמים נפרדים.
והסיבה שיכולים להיווצר שני עמים נפרדים היא: שנישואין אזרחיים תופסים לחומרא וגירושין אזרחיים לא תופסים כלל וממילא ייווצרו פה ממזרים.
רוני: מה זה "לחומרא" ולמה יווצרו כאן ממזרים?
משה: על פי היהדות טקס הנישואין היהודי הוא התקני ביותר, אך במידה שזוג נישא בנישואים אזרחיים, אנו מחמירים וחוששים לדעות הסוברות שהם אכן זוג נשוי לכל דבר. הבעיה הגדולה תיווצר, אם וכאשר הזוג יחליט להיפרד, ללא גט כפי הנדרש בהלכה היהודית. ומאחר שהאשה לא קיבלה גט, בני הזוג עדיין נחשבים נשואים לכל דבר, וזה יצור בעיה חמורה: במידה שהאשה תינשא לגבר אחר, היא בעצם תהיה אסורה על בעלה החדש כיון שלא קיבלה גט מן הבעל הקודם והיא עדיין אשת איש! ונשואה בעצם גם לבעל החדש וגם לבעלה הקודם. והבעיה הנוספת היא: שכל הילדים אשר ייוולדו מנישואין של האשה שלא קיבלה גט ומבעלה החדש, יהיו למעשה ממזרים! ולפי ההלכה לא יוכלו לבוא בקהל ישראל, לא יוכלו להתחתן עם יהודים אחרים וכו'.
רוני, האם שמת לב לעובדה שהנישואין האזרחיים האלה, יכולים להמית שואה על העם היהודי? הנישואין האזרחיים הללו והרפורמים וכד' יגרמו בעצם רק לכך: שיווצרו בעם היהודי שני עמים, שיגרם פילוג חמור בעם, ויתכן שאפילו יצטרכו לכתוב מגילת יוחסין ולהינשא רק למי ששמו מופיע במגילת היוחסין, ושהוכח ללא צל של ספק שהוא יהודי אמיתי, שאינו ממזר או פסול חיתון, ואז בוודאות נהפוך חס וחלילה לשני עמים.
רוני, ענה לי בהגינות: האם בשל אותו מיעוט שכל כך מפריע לו טקס הנישואין היהודי, שווה לגרום לפילוג כה חמור בעם? כשגם ככה כל המרקם כל כך עדין.
האם בשל אותם יהודים שכל כך קשה להם "לקפוץ" לחו''ל ליום אחד (למרות שבלאו הכי נוסעים נסיע לחו''ל עבורם היא עניין שבשגרה), האם בגללם שווה לגרום לפילוג ודאי בעם? לריבוי ממזרים? לכתיבת מגילות יוחסין?
ושוב מדובר כאן במיעוט קטן ביותר. וכפי הידוע לך, בשלטון דמוקרטי הרוב קובע ולא המיעוט, ולא מדובר כאן בשום קשר לכפייה דתית.
(רוני, חשוב לי להעיר שה"קפיצה" הזו לחו"ל ונישואין שאינם על פי ההלכה, כמובן אינם מעשה נכון על פי היהדות, אך אני רק משיב לטענתך בדבר "הכפייה" הדתית).
רוני: ומה תאמר לממזרים ולעגונות, אלה הניזוקים מכך שהנישואין והגירושין בידי הרבנות? למה הם צריכים לסבול ממערכת שהם כלל לא מאמינים בה? למה הרבנות מונעת מעגונות להתחתן? למה קיימות ברבנות הרשימות השחורות, לגבי הממזרים ופסולי החיתון?
משה: ראשית, בתקשורת מציגים את הבעיה כאילו ישנם עשרות אלפי עגונות וממזרים, בעוד שהאמת היא שהמספר קטן מאוד.
רוני: משה, מה זה משנה המספר? העיקר שיש עגונות וממזרים הנפגעים מהמצב הקיים (8). (8) הלשון "נפגעים" היא לא מדוייקת כי על פי השקפת היהדות אין העגונה וממזר ניזוקים אלא זהו תיקונם ולטובתם הנצחית וכמו שיש הגבלות לכהן להתחתן עם נשים מסויימות וכן כל יהודי מוזהר שלא להינשא ללא יהודייה, כך לכל אחד יש את ההגבלות שבורא העולם קבע בתורה, למען תיקונו וטובתו הנצחית של האדם. אמנם זה לא נושא הדיון אבל חשוב שנקודה זו תובהר.
משה: אין חוק ואין שום מערכת משפט שתצליח להשביע את רצונם של כל אזרחיה, תמיד ובכל חוק ובכל מצב שהוא, יגרם סבל ליוצאי הדופן מהחוק הקיים.
הבה נחשוב, אם היו נישואין אזרחיים ואז העם היה נחלק לשני עמים נפרדים, מבלי יכולת לאחות את הקרע, והיתה נוצרת חומה שלא מאפשרת גישור, בין חלק העם השומר מצוות, לבין חלק העם שאינו שומר מצוות ואינו מקפיד עם מי להתחתן ואיך להתחתן - אז כמה לדעתך היו נפגעים מהיתר כזה של נישואים אזרחיים? ודאי שמספר הנפגעים יכול להיות הרבה יותר גדול והנזק יכול להיות בלתי הפיך ואפילו נצחי.
כעת רוני, אדון עימך על כל מקרה לגופו: על נושא העגונות ועל נושא הממזרים.
נושא העגונות מתחלק לשניים:
1) עגונות – הן נשים שבעליהן נעלמו במלחמה או מכל סיבה אחרת.
2) עגונות – נחשבות גם נשים שבעליהן מסרבים לתת להן גט.
רוני: ובכן: כאשר הבעלים נעלמו כמו נעדרים במלחמה וכדומה, כמו לדוגמה: אשתו של הנווט הנעדר רון ארד, למה היא צריכה לסבול ולחיות בבדידות, בגלל החוקים של הרבנות?
משה: זו הטעייה לומר שהיא חיה בבדידות ולא יכולה להינשא בגלל החוקים של הרבנות, שהרי אם היא היתה לא מוסרית היא לא היתה חיה בבדידות... אלא שהיא החליטה ברצונה לשמור אמונים לבעלה, אז מה יש פה להאשים את הרבנות? ואם תחשוב מעט, תיווכח שחוקי התורה הם אינם גחמות של הרבנות אלא רק לטובת הצדדים. תאר לך שהיא לא היתה מחכה לבעלה, והיתה מתחתנת, והנה פתאום בעלה רון ארד השבוי הנעדר משתחרר משביו?! איזה צער ואכזבה יצפו לו אחרי שנות סבל נוראי, לגלות שאשתו חיה עם איש אחר?! האם צריך לתת לחייל היוצא לקרב את ההרגשה, שפרט לסיכון חייו, הוא גם יכול להפסיד את אשתו, בעודו בחיים?
ובנוסף, יש לדעת שקשר נישואין על פי היהדות הוא קשר רוחני עמוק, ורק התורה לימדה אותנו כיצד ליצור קשר רוחני כזה וכיצד ניתן לנתקו, אף אחד אינו מוסמך להחליט על דרך אחרת - כיצד להתיר קשר מיוחד כזה.
התרת קשר הנישואין מתבצע רק על ידי קבלת גט מהבעל או מותו של הבעל, כל דרך אחרת שתוצע על מנת להתיר את הקשר הזה, תגרום עוול לאשה עצמה ולילדיה העתידיים אשר ייחשבו ממזרים.
רוני: ומה יש לך לומר על מעוכבות גיטין, ישנם בעלים אכזריים שמנצלים את חוקי התורה על מנת לאמלל את נשותיהם, הם מסרבים לתת לאשה גט ומסרבים לחיות איתה או יותר ובכך מתעללים באשה?
משה: אשמח לחדש לך, שהבעלים לא מנצלים לרעה את חוקי התורה אלא את חוקי המדינה, על פי היהדות כתוב במפורש שבמקרה שהבעל מחוייב לתת גט (כמו כאשר הוא לא ממלא את חובותיו, או מתעלל וכדומה) אז בית דין "כופין אותו, עד שיאמר: רוצה אני", והכפייה נעשית על ידי מלקות, כלומר: מכים אותו עד שהוא יוכרח לתת גט, ומאחר שאף אדם לא מוכן לסבול מלקות ללא סוף, בסופו של דבר הוא נישבר ונותן גט. ואדרבה - עצם הידיעה שבמקרה שיתנגד לתת גט, יכפו אותו על ידי מלקות, תיגרום לו לתת את הגט מראש, ללא צורך בכפייה.
רוני: אז למה הרבנות לא פועלת כך? זה היה מציל ועוזר להרבה נשים שמעוכבות גיטין, להשתחרר מבעלים אכזריים?
משה: מי שמונע מהרבנות לנהוג כך זה לא חוקי התורה, אלא חוקי המדינה. בחוקי המדינה הגבילו את סמכות בתי הדין הרבניים, ולא נתנו להם סמכות להעניש בעלים אכזריים כאלה, וכך האשה נשארת במצבה העגום.
במקום שהחוק הישראלי יתחשב במצבה העגום של האשה, הוא "מתחשב" בבעל ומונע מהרבנות את אפשרות האכיפה כנגד בעלים כאלה. אז מי אשם במצב זה: חוקי התורה או חוקי המדינה? מי בעצם מעגן את האשה, חוקי התורה או חוקי המדינה?
כעת נעבור לנושא הממזרים
ממזר הוא בן שנולד מיחסים האסורים מן התורה. כמו יחסי אישות בין גבר זר לאשת איש או בין קרובי משפחה כמו אחות, אמא וכדו'.
ובכן, כל הקלה בחוקי הממזרות, תגרום להקלה וזלזול ביסודות חיי המוסר הבסיסי. ככל שתוצאות היחסים האסורים יהיו פחות חמורות, כך האנשים ירשו לעצמם לזלזל בעבירות מוסריות, ויגרם נזק מוסרי וחברתי לעם ישראל. נכון שבשל חוק זה סובלים כמה פרטים, אך למען טובת הכלל ולמען חיזוק ומניעת דרדור מוסרי כללי, נדחה לפעמים טובת הפרט למען טובת הכלל.
בנוסף רוני, רק שתדע, שעל פי השקפת היהדות: הממזר הוא לא יצור נחות. הממזר יכול להגיע לרמות רוחניות גבוהות, לא לחינם כתבו חז"ל: "שממזר תלמיד חכם גדול - קודם לכהן גדול עם הארץ"(9) (9) ילקוט שמעוני, משלי רמז תתקל"ד. . המעלות והידע שאדם התאמץ לרוכשם לעצמו, הם המהות המבטאת את ה"אני" שלו, ולא תכונות מולדות שלא היה לו חלק בעיצובן.
ובאופן כללי בעניין הכפייה הדתית והצביון היהודי במדינה, אצטט לך את דבריו של ד"ר זרח ורהפטיג:
"הייתה לי שיחה עם סופרו של עיתון לא יהודי בחוץ לארץ. הוא שאל אותי איזה חוקים יסודיים אני מוכן להגדיר כמאפיינים את המדינה היהודית. אמרתי שישנם כיום שני חוקים וחצי:
חוק השבות - המאפיין את מדינת ישראל כמדינה יהודית, היות והחוק מבטיח לכל יהודי בעולם כולו, אם הוא רוצה בכך, אפשרות לבוא לארץ ישראל כאל ארץ מולדתו. זהו כמובן יסודה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. חוק כזה לא יתואר בשום מדינה בעולם אלא במדינת ישראל בלבד.
החוק השני הוא – חוק הנישואים והגירושים
חוק זה מבטיח את השלמות הפיסית של האומה, ואת יציבותה של המשפחה היהודית. רק על ידי חוק זה המדינה היא מדינה יהודית. שלילת חוק זה, הכנסת נישואים וגירושים אזרחיים עם אפשרות של נשואי תערובת - עלולה לבטל את המושג של מדינה יהודית. זאת תהיה אמנם מדינה דמוקראטית, אבל לא מדינה יהודית.
עוד - חצי חוק
זהו הסעיף בפקודת סדרי השלטון והמשפט, המכיר בשבת כיום מנוחה בישראל. זה רק חצי חוק אבל גם הוא מבטיח אופי יהודי למדינה. בשום מדינה בעולם לא יכול להיות דבר כזה. רק על ידי סעיף כזה אנו מפגינים כלפי פנים וכלפי חוץ שזאת מדינה יהודית."
רק שתבין אותי היטב רוני, אני כלל לא בעד עקיפת הדת היהודית, אני מאמין שטובתו האישית של כל יהודי היא לחיות את חייו על פי היהדות. אבל מה שאני רוצה להמחיש לך בדברי, שהרעשנות סביב נושא חוק הנישואין והגירושין, זה בעיקרו סערה בכוס מים, שנוצרה על ידי כמה אנשים בתקשורת ובפוליטיקה, המעוניינים להבנות מטענות אלה, בו בזמן שאין לזה בסיס והנפגעים מכך הינם מספר אנשים קטן ביותר. בו בזמן שביטול חוק נישואין על פי היהדות, יגרום פילוג בעם ויצירת שני עמים נפרדים. ציבור הרבה יותר גדול יפגע, עד כדי פגיעה בעם היהודי בכללותו.
רוני: גם ככה העם מפולג, אז מה כל כך גרוע אם הוא יתפלג עוד קצת?...
משה: האם ניתן למספר אנשים אינטרסנטיים להוסיף שמן למדורה?! האם זה צודק לסכסך בין בעל ואשתו בטענות שווא ואחר כך לטעון ''גם כך אתם מסוכסכים?...'' האם אתה מעוניין במעשיך לקרב את הגירושין!? האם זה מוסרי שבעבור רווח פוליטי או רייטינג, יסכסכו בין חלקי העם ועוד בטענות שקריות ומטעות!?
הם לא מגלים לך את האמת, הם לא מגלים לך שיש כאן 2 אפשרויות :
אפשרות א': שתהיה אחדות בעם ישראל וימנע פילוג בעם, כשהנפגעים היחידים יהיו מספר קטן של אנשים, אשר במקום לקבל הטבות מהמדינה כזוג ''נשוי'', יצטרכו להשקיע סכום פעוט לנסיעה לחו''ל כדי לקבל הטבות אלה.
ולעומת זאת אפשרות ב': פילוג בעם ישראל ויצירת שני עמים, בשל כמה אנשים בודדים, המעוניינים בהטבות כספיות ומתעצלים "לקפוץ" ליום אחד לחו''ל על מנת להינשא... וגם בשל כמה פוליטיקאים, אשר כל סממן יהודי במדינה כואב להם.
הפוליטיקאים הידועים ואנשי התקשורת, מציגים את הנושא כהשתלטות חרדית וחומייניזם ומכנים זאת בעוד מילים מפוצצות. בו בזמן שהם עצמם מוכנים לפלג את העם ללא שום נקיפות מצפון, ורק עבור כמה נתחי רייטינג ופרסום, וגרירת כמה אזרחים תמימים לשינאת דתם היהודית ולשינאת הדתיים.
רוני: אני חייב לומר לך משה, שלא הכרתי את שני הצדדים של המטבע כפי שהצגת אותם.