מי טהרה· רבי יצחק הלפרין
סימן קצד יולדת ומפלת וכו'
א. מה שהקשה הס"ט סק"ב על המחבר שכ' דהאידנא כל יולדות חשוב יולדת בזוב מה נ"מ ליולדת נקיבה דאף נאמר דאיפשר לפיה"ק בלא דם וגם לא ראתה מ"מ אסורה עד ליל ט"ו איני יודע כלל דלא הי' צריכה הפסק טהרה דקודם נקיים ולא בדיקה בנקיים רק כל שלא מצאה היתה טהורה לכן צ"ל דא"א לפה"ק בלא דם וצריכה הפסק טהרה ובדיקת נקיים ומ"ש מנין דייק הב"י מרמב"ן באמת דייק מדכ' שלמו ז"נ בתוך י"ד לנקיבה אסורה עד ליל ט"ו למה קמ"ל איסור הפשוט אדרבא הו"ל להשמיענו היתר דבליל ט"ו מותרת ודאי דמיירי דוקא בלא ראתה לאחר הנקיים וגם מה שהקשה שמא מיירי הרמב"ן לאותן שאין בועלין על דם טוהר ל"ק דלדידם לא מיקרי ימי טוהר ולמה כ' הרמב"ן מונה ז"נ בימי טוהר. ומה שהקשה הס"ט סק"ג על הב"י שמפרש ברמב"ם ס"ז מהא"ב ה"ח דדם טמא דשבוע שני' סותר אף אחר ז"נ מהי"א ל"ק דבהלכה י"א מיירי כשרואה בחשבון נדה ור"ל או בימי נדה לחוד או בימי לידה ונדה אבל בהלכה ח' מיירי כשרואה בחשבון זיבות הוי זיבה אף אחר ספירת ז' ובאמת י"ל דלכן כ' הגהמ"י דאף דם טוהר דוקא אחר ז' אינו סותר אבל תוך ז' סותר דמיירי בחשבון זובות וכ"ש להפוסקים דחולקין על הרמב"ם דס"ל דכל שלא ספרה ז"נ אינה חוזרת לימי נדות ומר"ן ורמב"ן ורשב"א אין ראיה דבלא"ה קשה לרמב"ן שכ' דאף אחר ז"נ אם ראתה בשבוע שני' של נקבה סותרת עד שתספור ז"נ אחר שתפסוק הלא שיטת הרמב"ן וכל הפוסקים סי' קפ"ג דאחר שתספור זבה ז"נ מתחילין ימי נדה אף שלא טבלה ולמה לי נקיים שניים עכצ"ל דדוקא שם דאי טבלה היתה מתרת ואינו מחוסר רק טבילה אבל כאן בלידת נקיבה מחוסרת טבילה וימים מחמירין דהוי כזיבה וא"כ י"ל נהי דמחמירין דצריכה ז"נ מ"מ דם טוהר אינו סותר רק אותו יום אבל בזבה גמורה דהיינו שעדיין לא ספרה ז"נ אחר הלידה וזהו ז"נ ראשונים ודאי דאף דם טוהר סותר כולו ובזה לא יהיה פלוגתא בין כל הפוסקים שוב ראיתי בס"ט סק"ד דר"ן ורמב"ן ורשב"א להרמב"ם כ"כ ודאי ניחא די"ל דמיירי בחשבון נדה ומה שמתמה הס"ט על הש"ך סי' קצ"ו סק"ב שכ' דבתוך מ' ופ' אם זמן טבילתה בליל שבת אסורה לטבול דלא הוי דם טמא כוונת הש"ך כשהיא טבילה שני' דהיינו שטבלה פ"א אחר דם טמא של לידה או אף שהיא טבילה ראשונה וא"כ היתה יכולה לעשות טבילה שני' קודם שבת רק שלא ראתה כלל לא בלידה ולא בימי לידה דהש"ך לשיטתו כאן דהחומרא מחמת ב' טבילות דכרב דמעיין אחד הוא וא"כ בלא ראתה כלל לא שייך זה רק דלא שכיח כלל שלא תראה לא בלידה ולא בימי לידה לכן לא כ' הש"ך זה כאן ואף אם נרצה להתעקש בלא ראתה מ"מ בב' טבילות אמת והש"ך בסי' קצ"ו ודאי כוונתו על שני טבילות מדאמר אחר ל"ג לזכר ואחר ס"ו לנקיבה ולא אמר אחר מ' לזכר ופ' לנקיבה ודאי דר"ל דאחר ז' וי"ד טבלה פ"א. ומ"ש הס"ט בסק"ד בשם הרא"ש וטור דאף אחר חומרא דר' זירא מ"מ טובלת לאחר י"ד אף דראתה דם לידה איני יודע דהרא"ש וטור כ' בפ"ט דהאידנא צריכה לספור ז"נ והם מיירי אף בבועלין על דם טוהר כהנ"ל גם מ"ש על הט"ז יולדת בזוב יוכיח איני יודע הלא גם הט"ז מיירי מן יולדת בזוב דכלהו חשובות בזה"ז יולדת בזוב ומ"ש שם עוד הס"ט בראתה בלא הרגשה תוך ז"נ כבר כתבתי בסי' ק"צ בכמה מקומות דלרמב"ם בתוך ז' במעיין פתוח אף בלא הרגשה דאורייתא ואף להחולקין או אחר ז' לראב"ד מ"מ במקום שצריך ז"נ אף בדרבנן ע"כ ס"ל דהוי מעיין פתוח וגם זיבה א"כ אף בלא הרגשה הוי מדרבנן כבהרגשה ול"ד לדם קושי והשאר דאין מעיין פתוח לזה אבל בלא הרגשה אדרבא מדלא ארגשה המעיין פתוח כיון דמדרבנן מחמירין דלא אמרינן מצדדין וא"כ סותר כולן ג"כ רק כתמים דלא ידעינן שמגופה כמכה תלינן בדבר אחר או במכה יותר מלומר שמגופה ולא ארגשה שיהי' המעיין פתוח אבל כשאנו רואין שמגופה בלא הרגשה ודאי אמרינן כן ומ"ש מד"מ סי' קצ"ו אין ראי' דכי אמרינן מעיינה פתוח היכי דראתה אבל היכי דלא ראתה לא אמרינן ותדע דסגי בדיקת א' וז' לכ"ע שם וא"כ כיון די"ל דמעלמא והוי לא ראתה לכ"ע רק דרבנן וא"כ כשיש תלי' לפנינו מכה תלינן אף די"ל דספק דאורייתא אם ממעיין פתוח הא יש סוברים בסי' קפ"ז אף ברואה בהרגשה רק ספק הרגשה ממכה מ"מ תולין במכה אף בשעת וסת כיון דוסתות דרבנן בלא ראי' רק מחמת דספק דאורייתא בהרגשה מ"מ כשיש תלי' לפנינו מכה תולין ה"ה בג"י של ז"נ דאף באין תלי' לפנינו אינו רק מדרבנן כיון די"ל מעלמא הוי כלא ראתה א"כ כשיש מכה המוציאה דם תלי' לפנינו אף בספק דאורייתא תולין ואדרבא כ"ש הוא משעת וסתה דשם אף בלא ראיה כלל דרבנן ובג"י בלא ראי' כלל אף מדרבנן מותר הרי אנו רואין דלא אמרינן מעיינה פתוח אף מדרבנן ובשעת וסתה מעיינה פתוח מדרבנן א"כ די אם נימא בג"י היכי די"ל דמעלמא אף שאין תלי' לפנינו הוא רק מדרבנן. מ"ש הש"ך בסק"א טעם הד"מ אף דהדם מסיים כיון דמהרי"ל כ' דיש להרחיק אחר לידה פ' ס"ל טעם גזירה ולא טעם ר"ת דלטעם ר"ת צריך ז"נ אחר פ' מ"מ לשון רמ"א דאין טובלין תוך מ' ופ' משמע דאחר מ' ופ' רק טובלין ולא נבעלין רק אחר הטבילה סופרין ז"נ וטובלין פעם שנית כר"ת דמצריך שני טבילות אף דבשני טבילות סגי לר"ת אף תוך מ' ופ' מ"מ תוך מ' ופ' יש גזירה ובל"ג וע"ג ג"כ לא מהני דגזרינן שמא יבעלו אחר טבילה ראשונה וא"כ הוא כמנהג המחמירין ובמדינותינו מקצת מחמירין ומקצת אין מחמירין כלל רק אימתי שהן נקיים א"כ מותרין כולם וא"כ לא רציתי להאריך במה שהאריך בזה הס"ט רק שאין בועלין על דם טוהר כמ"ש הרמ"א ס"א דאף למנהג המקילין כשלא ראתה אבל כשרואה אף בימי טוהר מחמירין ומ"ש הש"ך סק"ד במפלת אחר ז"נ שאחר י"ד ר"ל כשראתה כל י"ד ול"ק מה שהקשה במנ"י וכן משמע לשון רמ"א שכ' מיד שלא ראתה אחר ז' וי"ד וספרה ז"נ משמע דעד ז' וי"ד ראתה ומ"ש הס"ט בזה דוחק וא"כ גם מה שהקשה הס"ט סקי"א דיש ס"ס שמא לאו ולד ושמא זכר איני יודע כלל מה נ"מ לדידן דכל היולדת בזוב בין לאו ולד לזכר וא"כ לא נשאר רק ספק דזכר ונקיבה לכן חשב לנקיבה. ומה שהקשה הס"ט סקכ"א על רש"י דף י"ח נ"ל דרש"י מוכיח דר' יוחנן חולק על ר"ח ורבר"ה דף כ"ד דאל"כ למה מביא ר' יוחנן מחתיכה דברייתא ולא ממשנה דדף כ"ט דחשב לזכר ולנקיבה אלא ודאי דבברייתא דחתיכה מדם אינה חוששין וזה י"ל כוונת תוספ' ד"ה המפלת אבל מהמשנה אין ראיה וכן מוכח דלא חיישינן כלל להרחיקה לידתה בדף י"ח דאמר והאיכא ריב"ל ומתרץ ריב"ל שמעתתא הלא המשנה דדף כ"ט תשב לזכר ולנקיבה היא כריב"ל וצ"ל דממשנה כ"ט אין ראי' כלל או די"ל כר"ח ורבר"ה או כריב"ל או דמיירי שראתה שהוא ולד וא"כ אי זכר או נקיבה אבל מריב"ל דהוחזקה מעוברת אף דכשהפילה לא ידעה אם ולד כלל ומה שהקשו על המשנה דף כ"ט פשיטא ל"ק דקמ"ל דרשב"ג לזכר ולנקיבה אף דהוי תרתי דסתרן ובאמת כשמסיים בדף י"ח דמשנה דטועה לא סייעתא ולא תיובתא י"ל דריב"ל לא חייש כלל להרחיקה לידתה כ"כ דתשב לזכר ולנקיבה דהוי חומרא דאתי לידי קולא כמו שאמר ר' חייא בדף כ"ד בהיפך בפני' טוחות כיון דעיקר הוא דלא הוי ולד א"כ ה"ה במקום דעיקר דהוי ולד שמביא קרבן ונאכל יהבינן ימי טוהר ול"ד לדף כ"ה וכ"ח דחוששת ומ"מ לא יהבינן ימי טוהר דבדף כ"ח אמר אביי חוששת רק דרבנן ובדף כ"ה י"ל מספיק ומה שהקשה הס"ט שם על תוספ' דף י"ח ד"ה למעוטי רובא ל"ק דכבר כתבתי דכוונת תוספ' ד"ה המפלת דר"י דלא כר"ח ורבר"ה דאי לדידם הברייתא דחתיכה דאין חוששין הוא לאו דוקא א"כ הי' לו להביא המשנה דכ"ט אבל אם אין חוששין דוקא אף דהמשנה דף כ"ח מיירי בי"ד חתיכה מ"מ אין מפרש ביה אין חוששין וא"כ אף אם נאמר דלא הוי רוב גמור מ"מ אשמועינן ר"י דהוי ודאי ואין חוששין כברייתא וא"כ כ"ש דמביאה קרבן ונאכל ואין חוששין לנדה. ומה שהקשה הס"ט על רש"י דף כ"ח דלחשש שמא הרחיקה לידתה יו"צ לזכר ל"ק דע"כ תצטרך לומר דהרחיקה לידתה של נקיבה דאי לזכר אין נ"מ ואם נקיבה ודאי לא משתקי יותר מל"ג יום כמ"ש בש"ס דף כ"ז אף דכ' שם גם ג' חדשים מ"מ לא שכיח דאף בל"ג יום לא שכיח כמ"ש תוספ' דף כ"ו ד"ה ילדה וא"כ אם נאמר דהרחיקה לידתה של נקיבה יהי' מ' יום לא חיישינן ומה שהקשה על פירוש המשניות ל"ק דרוצה לאוקמי המשנה דחשב לזכר ולנקיבה ולנדה ככ"ע אבל הש"ס הוא אליבא דהילכתא מקשה למה הוזכר זכר ועוד יש לתרץ דהרמב"ם לקדשים והש"ס לבעלה, ומה שהקשה הס"ט בסקכ"ב דברי הרמב"ם בשם הב"ח אהדדי דכאן כ' הרמב"ם דרוב פדחת סגי ובהל' נחלות כל הפדחת ובסקכ"ג הקשה דברי המחבר אהדדי מכאן סעיף י"ד לסי' ש"ה סכ"ב וכ"ג איני יודע כלל קושיא דשם לבכור אין תלוי בקדימת הזמן רק תלוי בחיות או בן קיימא ואם נאמר שעכשיו לא הוי ולד בראש מת אף דאח"כ ילוד לגמרי הבא אחריו בכור אבל כאן בקדימת הזמן תלוי אם הוי כילוד קודם או אח"כ אמרינן דילוד קודם כיון דאח"כ כשיצא כולו ודאי הוי ילוד אוקמי' על חזקה דהשתא כמו שעכשיו ודאי ילוד כן הי' גם קודם ילוד אף דבשביל החזקה לא ישתנה הדין מ"מ עכ"פ מדרבנן הוי כילוד כבסי"א עבי"ד בשפ"ד סי' ק"י בס"ס כ"ח וא"כ על המחבר ל"ק כלל ועל הרמב"ם ג"כ ל"ק אף דלענין פדחת ג"כ תלוי בקדימת הזמן והי' לו לומר כשילוד אח"כ כולו דחזקה שגם קודם הי' ילוד מ"מ גם על הילד האחר י"ל כן שהי' ילוד מקודם ובזה ניחא גם המחבר אבל כאן דאינו רק ולד אחד אוקמי' על חזקה דהשתא. ומ"ש הס"ט סקכ"ו בענין מהו פרוזדור וכ' דלתירוץ הראשון של תוספ' דף י"ב י"ל מקרבי לרחם טפי מבין השינים אין זה ראיה כיון דלתירוץ הראשון מרחם ע"פ בין השינים מקרי פרוזדור לכן כ' שיצא לחוץ מפרוזדור לחוץ מבין השיניים וליל הוא יותר רחוק מבין השינים ומ"ש דבדף י"ח מוכח דליל הוא בפרוזדור איני יודע מנין לו דמ"ש בש"ס שם וליל פתוח בין עלי' לפרוזדור י"ל לסוף פרוזדור וגם מ"ש ספיקו טמא שחזקתו מהמקור קאי על ליל ולפנים דתיכף לפנים וליל הוא סוף בין השיניים וכן ר' חייא פרוזדור קאי על ליל לפנים אף דרב קטינא לרב הונא קאי על ליל ולחוץ י"ל או דלא קי"ל באמת כרב קטינא כמ"ש ר' יוחנן אף דלרב קטינא באמת לא נקרא פרוזדור רק ר' חייא אחר פרוזדור או דרב קטינא כתירוץ השני של תוספ' דף מ"ב אבל לר' חייא דנקרא פרוזדור הוא מליל ולפנים דתיכף מתחילין בין השיניים ומה שהקשה מהרש"א דף מ"ב שם על תירוץ הראשון של תוספ' שהוא כרש"י מתוספ' השני שם ד"ה כדרב אושעי' שהקשה אף הוציא ידו יטמא במגע ובמשא והקשה מהרש"א הלא לאביי בביה"ח בלועה ולרבא עכ"פ בית הסתרים ואינו מטמא במגע י"ל דתירוץ הראשון של תוספ' שם דף מ"ב ד"ה שהוציא ולד לשיטתו בדף מ"א ד"ה וסבר ר"ש בתירוץ הראשון דרבנן ס"ל דמשמשת דקרא בבית הפנימי ולא בבית החיצון וא"כ י"ל דאביי ורבא בדף מ"ב קאי על רבנן בבית הפנימי הוי בלוע וסתרים אבל בביה"ח אף סתרים אין כאן ותירוץ השני דתוספ' מ"א כתירוץ השני בדף מ"ב ולתירוץ השני ודאי ניחא לאביי ורבא כהמהרש"א דביה"ח קצת מקרי ג"כ פרוזדור וכו משמע ברמב"ם פ"ה מהא"ב דאף מלול ולחוץ נקרא פרוזדור אבל באמת נ"ל דאף לתירוץ הש"ס של תוספ' דף מ"ב י"ל דפרוזדור דדף מ"ב ר"ל בית הפנימי ולא ביה"ח אבל פרוזדור דדף י"ז וי"ח הוא גם ביה"ח וזה כוונת התוספ' שכ' ועוד יש לחלק בין דם נדה ללידה ור"ל בלשון פרוזדור יש לחלק והשתא ניחא דהקשה אח"כ מהל' בהמה המקשה דף ס"ח והל' יש בכור מלשון פרוזדור מלידה ומתרץ דבלידה ג"כ יש חילוק פעמים בלשון והשתא ניחא דפ' יש בכור ובהמה המקשה לא הוקשה רק מפ' יוצא דופן מלידה ולא מפ' כל היד מנדה ומ"ש התוספ' ביש בכור ובהמה המקשה דפרוזדור דיוצא דופן הוא ביה"ח המעיין שם בתוספ' יראה דלא קאי שם רק על חוץ לפרוזדור דביוצא דופן הוא ביה"ח לכן הו"א דגם בפ' י"ב ובה"מ יצטרך תוך לפרוזדור דהיינו חוץ לעובי היריכים וא"כ תוספ' אף בתירוץ השני אינו חולק על רש"י די"ל דגם לרש"י דפרוזדור דנדה הוא אף ביה"ח ורש"י קאי רק על לידה וא"כ אין כאן פלוגתא בין רש"י ותוספ' ורמב"ם ומ"ש הס"ט לתרץ קושית המהרש"א מרש"י חולין דף ע"א בסוף דטבעת וטבעת מטמא במגע אף בבית הסתרים איני יודע דא"כ למה בנדה דף י"ב לאביי ורבא לא מצא הש"ס נ"מ בין בליעה לביה"ס רק לענין משא דביה"ס מטמא במשא הלא יש נ"מ גם לענין מגע בטבעת וטבעת אלא ודאי דרש"י לא כ"כ שם בחולין רק לס"ד דבבלוע תמיד טהור אף מדרבנן לכן לא מצא רבותא לרבה רק לחלק בין בלוע לביה"ס אבל למסקנא דבעובר וחי' גזרינן מדרבנן אף בבלוע א"כ יש רבותא לרבה דאף בטבעת וטבעת אף מדרבנן טהור וא"כ אין חילוק בין בלוע לביה"ס רק לענין משא ולא לענין מגע ומה שהאריך עוד הס"ט בסי' הזה במה שאינו נוגע לדינא לא רציתי להאריך: