מי השלוח· רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצה
ליקוטי מי השלוח · ליקוטים
זוהר בראשית
(קסח.) וְדָוִד מַלְכָּא עַד לֹא הֲוָה לָא הֲווֹ לֵיהּ חַיִּים כְּלָל, בַּר דְּאָדָם קַדְמָאָה יָהֵיב לֵיהּ שִׁבְעִין שְׁנִין מִדִּילֵיהּ. הָעִנְיָן בָּזֶה כִּי הַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ נֶגֶד מַלְכוּת בֵּית דָּוִד כְּמוֹ שֶׁבֵּיאֵר בָּזֶה אאמו"ר הַגה"ק ז״ל כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן נָתַן מֵחַיָּיו לְדָוִד הַמֶּלֶךְ. וְלָכֵן לֹא הָיָה חֶסְרוֹנָם בְּמִדַּת כַּעַס שֶׁהוּא מִבְּחִינַת חַמָּה, כִּי מַלְכוּת בֵּית דָּוִד הוּא מִבְּחִינַת סֵיהֲרָא.
(בית יעקב בראשית פר' בראשית ע"ב)
זוהר שמות
(מז:) מַאן דְּמַזְמִין בֵּיהּ בָּעֵי לְאִשְׁתַּדְּלָא. וְאָמַר בָּזֶה כְּבוֹד אזמו"ר זללה"ה מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אַף שֶׁמִּצַּד הַמֶּלֶךְ לֹא יֶחְסַר כֹּל. מִכָּל מָקוֹם שׁוּרַת הַדִּין שֶׁמִּי שֶׁמֵּכִין עַצְמוֹ עָלָיו בָּזֶה הוּא שׁוֹרֶה, כֵּן כִּבְיָכוֹל אֵצֶל הַשי"ת אַף שֶׁמִּצַּד הַשי"ת בְּמָקוֹם שֶׁרְצוֹנוֹ לְטַהֵר הַבְּרִיאָה בִּיכָלְתּוֹ לְטַהֵר כֹּל. מִכָּל מָקוֹם שׁוּרַת הַדִּין הוּא מֵאַחַר שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִצִּדּוֹ מְבָרֵר וּמְטַהֵר עַצְמוֹ וּמַעֲמִיד כְּלִי לְהַשְׁרָאַת אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ שׁוּרַת הַדִּין שֶׁהַשי"ת יִתֵּן לְיִשְׂרָאֵל כָּל מִינֵי טָהֳרוֹת.
(תפארת יוסף עיוכ"פ ד"ה אשריכם)
(קנב:) טי"ת נְהִירוּ דְּחַיִּים בְּכָל אֲתַר עַל דָּא פָּתַח בָּהּ קְרָא "כִּי טוֹב". שָׁמַעְתִּי מִפִּי מוֹרִי וְרַבִּי הָרַב הַקָּדוֹשׁ נבג"מ זיע"א שֶׁאָמַר שֶׁנָּבִין בְּעֹמֶק הַדָּבָר שֶׁכָּל פֻּרְעָנוּת הֵמָּה מִשֹּׁרֶשׁ הָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים, וְהוּא כִּי יָדוּעַ בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ דְּאוֹת ט׳ הוּא חַיִּים, וְחֹדֶשׁ אָב הוּא אוֹת ט׳ בֶּחֳדָשִׁים, וּבְאָב שֶׁהוּא אוֹת ט׳ שֶׁהוּא חַיִּים חָרַב הַבַּיִת וּבְט׳ יָמִים בַּחֹדֶשׁ הֲרֵי עוֹד אוֹת ט׳, לְהַרְאוֹת שֶׁכָּל פֻּרְעָנוּת יִשְׂרָאֵל הוּא חַיִּים וְטוֹבָה לָהֶם. וְעוֹד אָמַר בָּזֶה שֶׁעַל פִּי סֵדֶר הֶחֳדָשִׁים שֶׁהֵם מְכֻוָּנִים לִי״ג מִדּוֹת נִמְצָא שֶׁתַּמּוּז הוּא רַחוּם וְאָב הוּא חַנּוּן, וּבְתַמּוּז וּבְאָב אֵרְעוּ חֻרְבָּנוֹת לְיִשְׂרָאֵל לוֹמַר הַחֻרְבָּנוֹת גּוּפַיְהוּ הָיוּ רַחֲמִים גְּמוּרִים וַחֲנִינָה גְּדוֹלָה לְיִשְׂרָאֵל, עַד כָּאן דְּבָרִים הַקְּדוֹשִׁים.
(דרשות עזרת כהנים שבת שובה כת"ר דף י"ט)
(קעו:) שָׁמַעְתִּי כִּי לֵיכָּא מִידֵי בַּזוה"ק דְּלֹא רְמִיזֵי בַּתַּלְמוּד וַחֲמִשָּׁה פִּרְקֵי דְּסִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא רְמוּזִין בַּחֲמִשָּׁה פִּרְקֵי מַסֶּכֶת מִדּוֹת [הוּא גַּם כֵּן מִדּוֹת וּמַתְקְלָא] פֶּרֶק אַחַר פֶּרֶק. וְהָאִדְּרָא רַבָּה רְמוּזָה בְּמַסֶּכֶת תָּמִיד כֻּלָּהּ, כִּי שְׁנֵיהֶם אֶחָד עַל דֶּרֶךְ [שיר א',ד'] "הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו" הַיְנוּ אִדְּרָא. רַק סִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא הִיא חֲדָרָיו הַיְנוּ הַמִּדּוֹת שֶׁיִּסֵּד הַשי"ת וְלָכֵן נִקְרָא צְנִיעוּתָא, כִּי "כְּבוֹד אֱלֹקִים הַסְתֵּר דָּבָר". וְהָאִדְּרָא הוּא הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ הִקָּרְבוּת הָאָדָם לִהְיוֹת כֵּן וְלָבוֹא חֲדָרָיו עַל יְדֵי קָרְבַּן הַתָּמִיד, וְזֶה נִקְרָא "כְּבוֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר".
(דובר צדק מ"ז. ד"ה ותאנא)
זוהר דברים
(רעו.) וּבְגִין דְּאִינּוּן גָּרְמוּ לָךְ וְעָבְדוּ עִמָּךְ טָבִין אַנְתְּ סְבַלִית בְּגִינַיְיהוּ כַּמָּה מַכְתְּשִׁין בְּגִין דְּלָא יִתְבַּטֵּיל מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל" מִזַּרְעָא דְּיוֹסֵף דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ". וּבְגִין דְּלָא יִתְחַלֵּל הוּא וְזַרְעֵיהּ בֵּין עכו"ם דְּחוֹבֵיהּ דְּיָרָבְעָם דַּעֲבַד עֲבוֹדָה זָרָה הֲוָה הוּא לְאִתְחַלְּלָא בְּעכו"ם וְזַרְעֵיהּ אִיהוּ וְכוּ׳ וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר בָּךְ "וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ". פֵּירוּשׁ שֶׁיִּשְׂרָאֵל גָּרְמוּ טוֹב לְמִדַּת הַשי"ת שֶׁהוּא כְּלָלוּת שֵׁשֶׁת הַמִּדּוֹת זְעֵיר אַפִּין, שֶׁהוּא נִכְלָל בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא, וְהַגְּמָר שֶׁלָּהֶם וְתַכְלִיתָם הוּא מִדַּת הַמַּלְכוּת, וּלְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל גָּרְמוּ תַּשְׁלוּם צֵאת לְפֹעַל בְּבִנְיַן זְעֵיר. וְלָכֵן כָּל רוֹעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּכְלָל בָּהֶם מִדַּת זְעֵיר אַפִּין תַּכְלִית שְׁלֵימוּתָם הוּא יִשְׂרָאֵל, לָכֵן הָרוֹעִים יִסְבְּלוּ בִּשְׁבִילָם. וְעִנְיַן מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, בֵּיאֵר כְּאזמו"ר הָרַב הגה"ק זללה"ה, שֶׁמַּנְהִיג יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּתְעַצֵּם מְאֹד שֶׁיָּבֹא גְּאֻלָּה הַשְּׁלֵימָה עַל יָדוֹ בְּעוֹד שֶׁלֹּא עָלָה הָרָצוֹן לִגְמֹר הַגְּאֻלָּה, זֶה נִקְרָא מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. כִּי זֶה עִנְיַן שֵׁבֶט יוֹסֵף שֶׁהֵם בְּגֹדֶל עֲבוֹדָתָם יִתְעַצְּמוּ לְהַקְדִּים הַקֵּץ וּכְמוֹ שֶׁבְּנֵי אֶפְרַיִם רָצוּ לַעֲלוֹת לָאָרֶץ מִמִּצְרַיִם. כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין (צ"ב:) אָמַר רַב אֵלּוּ בְּנֵי אֶפְרַיִם שֶׁמָּנוּ לַקֵּץ וְטָעוּ. וְלָכֵן שֹׁרֶשׁ הַזֶּה שַׁיָּךְ לְיוֹסֵף. אָכֵן גְּאֻלָּה שְׁלֵימָה יְעוֹרֵר הַשי"ת עַל יְדֵי מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד.
(תפארת החנוכי כי תצא דף צ"ח:)
תיקוני זוהר
(הקדמה) אַנְתְּ הוּא חַכִּים וְלָא בְּחָכְמָה יְדִיעָא אַנְתְּ הוּא מֵבִין וְלָא בְּבִינָה יְדִיעָא. כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי עַל מֵבִין וְלָא בְּבִינָה יְדִיעָה שֶׁהַמַּלְאָכִים אֵין לָהֶם בִּינָה דְּהַיְינוּ הַרְגָּשָׁה בַּלֵּב שֶׁזֶּהוּ רַק לִבְנֵי אָדָם שֶׁהֵם חֲסֵרִים וּצְרִיכִים לָזֶה וְהַשי"ת מֵבִין כְּמוֹ הַבְּנֵי אָדָם וּמַרְגִּישׁ אֲבָל לֹא בְּבִינָה שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ חָסֵר. וּלְכָךְ הַמַּלְאָכִים אֵין יוֹדְעִים הַדִּבּוּר שֶׁהוּא הַרְגָּשַׁת הַלֵּב שֶׁל כָּל אֶחָד בִּפְרָט. רַק הַקּוֹל בִּכְלָל זֶה אֵין נִשְׁמָע לִבְנֵי אָדָם וּכְמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי עַל חַכִּים וְלָא בְּחָכְמָה יְדִיעָה דְּמַלְאָכִים יֵשׁ לָהֶם חָכְמָה (ופי' כח השמיעה לקול דברי אלוקים חיים) מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּנֵי אָדָם, וְהַשי"ת חַכִּים אֲבָל לֹא בְּחָכְמָה כְּמַלְאָכִים וְהֵם מַשְׁמִיעִים בִּכְלָל שֶׁהוּא חָכְמָה מַה שֶּׁקִּבֵּל מֵאֲחֵרִים.
(צדקת הצדיק רכ"א, דברי חלומות אות כ"ג)
ספר יצירה
עוֹמֶק טוֹב וְעוֹמֶק רַע. שָׁמַעְתִּי פֵּירוּשׁוֹ הַיְינוּ מַה שֶּׁהוּא בְּעוֹמֶק כֵּן וְכוּלּוֹ בְּהֵיפֶךְ. וְהַיְינוּ דֶּרֶךְ אֲצִילוּת כּוּלּוֹ טוֹב וְאֵין שָׁם עֵירוּב רַע כְּלָל, אֲבָל מִבְּרִיאָה וְאֵילָךְ שֶׁהוּא הַתְחָלַת בְּרִיאַת הַנִּפְרָדִים, הַכֹּל מְעוֹרָב טוֹב וָרַע וּבַעֲשִׂיָּה הָרַע מְרוּבֶּה עַל הַטּוֹב, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ בּוֹ גַּם כֵּן עוֹמֶק טוֹב, וְהוּא הִתְגַּלּוּת הָעוֹמֶק רֵאשִׁית דְּעוֹלָם הָאֲצִילוּת אֵינוֹ מִתְגַּלֶּה אֶלָּא בִּלְבָבוֹת דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה.
(מחשבות חרוץ דף מ"ב:)
הִמְלִיךְ אוֹת ו' בְּהִרְהוּר וְכוּ' וְאִיָּיר בַּנֶּפֶשׁ. וְגִירְסַת הַגְּאוֹנִים בְּנִיסָן הִמְלִיךְ אוֹת ה' בִּרְאִיָּה וּבְאִיָּיר הִמְלִיךְ אוֹת ו' בִּשְׁמִיעָה. וְאָמַר רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ זצוק"ל שֶׁאִיָּיר נִבְרָא בְּאוֹת ו' שֶׁכָּתוּב בְּשֵׁם ר' הַאי גָּאוֹן ז״ל שֶׁהַו' מְחַבֵּר נִקְרָא ו' מִלְּשׁוֹן וָוֵי הָעַמּוּדִים וְכֵן צוּרַת הַו' כְּוָוֵי הָעַמּוּדִים, וְכֵן תָּמִיד אוֹת ו' מְחַבֵּר הַתֵּיבוֹת. וְכֵן חוֹדֶשׁ אִיָּיר מְחַבֵּר חוֹדֶשׁ נִיסָן וְחוֹדֶשׁ סִיוָן שֶׁיִּזְכּוּ בְּסִיוָן בְּקִנְיָן בְּמַה שֶּׁזָּכוּ בְּנִיסָן בִּרְאִיָּה.
(פרי צדיק ר"ח אייר ה' ד"ה וגירסת)
סדור התפלה
נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה הִיא. וּבֵאֵר כְּבוֹד אזמו"ר זללה"ה כִּי בָּאָדָם יֵשׁ נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה, וְלַנְּשָׁמָה אֵין שׁוּם חֵטְא וּפְגָם מַגִּיעַ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים אֱלֹקַי נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה הִיא. כִּי הַנְּשָׁמָה אֵין נִפְגָּם לְעוֹלָם, וְנֶפֶשׁ הוּא הַנִּשְׁאָר עִם הַגּוּף תָּמִיד, וְרוּחַ רוֹמֵז לְכֹחַ הַבְּחִירָה שֶׁל הָאָדָם אֲשֶׁר עִם רוּחַ חַיִּים שֶׁלּוֹ יָכוֹל הָאָדָם לִבְחֹר בַּטּוֹב וְלִמְאֹס בָּרַע.
(תפארת יוסף נשא ד"ה וידבר א')
בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר. וְאַף שֶׁיֵּשׁ הִרְהוּר שֶׁמִּתְפַּלְּלִין עָלָיו לְהִנָּצֵל מֵהֶם דְּהַיְנוּ הִרְהוּר עֲבֵרָה (יומא כ"ט.) וְגִרְסַת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זצוק"ל בְּבִרְכַּת הַשַּׁחַר וְלֹא לִידֵי הִרְהוּר עֲבֵרָה וְעָוֹן.
(פרי צדיק ר"ח שבט ד')
וְיָשֵׂם בְּלִבֵּנוּ אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ וְכוּ׳ הוּא יִפְתַּח לִבֵּנוּ בְּתוֹרָתוֹ. וְאָמַר אאמו"ר זללה"ה עַל מַה שֶּׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִין בִּקְדֻשָּׁה דְּסִדְרָא וְיָשֵׂם בְּלִבֵּנוּ אַהֲבָתוֹ וְכֵן יִפְתַּח לִבֵּנוּ בְּתוֹרָתוֹ וְלֹא סְתָם אַהֲבָה וְיִרְאָה וְתוֹרָה, רַק שֶׁהָאָדָם מִתְפַּלֵּל שֶׁהַשי"ת יָשִׂים בְּלִבּוֹ הָאַהֲבָה וְהַיִּרְאָה הַשַּׁיָּכוֹת לוֹ, וְכֵן מִתְפַּלֵּל כִּי הַשי"ת יִפְתַּח לִבּוֹ בְּהַתּוֹרָה, הַיְנוּ הַמִּצְוֹת הַשַּׁיָּכִים לִפְרָט נַפְשׁוֹ וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר זֶה הַרְבֵּה פְּעָמִים [חֵלֶק א' וָאֶתְחַנַּן ד"ה וְאָהַבְתָּ] וּכְשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם וּבָא אֶל הַמִּצְוָה הַשַּׁיֶּכֶת לוֹ אָז הַמִּצְוָה עַצְמָהּ הוּא מָלֵא דִּבְרֵי תּוֹרָה וְשׁוּב אֵינוֹ אֶצְלוֹ כְּמַשָּׂא וְאַדְּרַבָּא כִּי רוֹאֶה אָז שֶׁהַמִּצְוָה נוֹשֵׂא אוֹתוֹ וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ (סוטה ל'.) אֵצֶל הָאָרוֹן שֶׁנָּשָׂא נוֹשְׂאָיו, עַצְמוֹ לֹא כָל שֶׁכֵּן.
(בית יעקב ויקרא בהר ד')
וְעַל הַנִּסִּים וְכוּ׳ וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. אִיתָא בַּזּוֹהַר (שמות ה'.) ר' יוּדָן אָמַר "מִמְּעוֹנוֹת אֲרָיוֹת" אִלֵּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא בִּמְעוֹנוֹת הַמִּדְרָשׁוֹת וּבְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת דְּאִינוּן אַרְיָין וּנְמֵרִים בְּאוֹרַיְתָא. הָעִנְיָן כְּמוֹ שֶׁבֵּיאֵר אאזמו"ר הָרַב הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ זללה"ה בְּנֻסַּח עַל הַנִּסִּים שֶׁתִּקְּנוּ חֲזַ"ל וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ, כִּי שָׁם נֶחְשָׁב זֶה לְעֻמַּת זֶה, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים, וְחָשִׁיב זֵדִים הַיְינוּ שֶׁעוֹשִׂין בְּזָדוֹן וּבְעִקְּשׁוּת לַעֲבוֹר רְצוֹן הַשי"ת, מִנֶּגֶד זֶה חָשִׁיב עוֹסְקֵי תּוֹרָתֶךָ כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (ס"ג.) אִם תַּלְמִיד חָכָם נוֹקֵם וְנוֹטֵר כְּנָחָשׁ חָגְרֵהוּ עַל מָתְנֶיךָ כִּי הֵם מַמְשִׁיכִים אוֹר הַשי"ת בְּכֹחַ גָּדוֹל.
(תפארת החנוכי שמות כ"ו:)
תִּקַּנְתָּ שַׁבָּת רָצִיתָ קָרְבְּנוֹתֶיהָ. בֵּיאֵר בָּזֶה אאמו"ר הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ מֵאִיזְבִּיצֶא זללה"ה שֶׁלָּזֶה סִדְּרוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תְּפִלַּת הַמּוּסָף בְּאוֹתִיּוֹת לְמַפְרֵעַ בְּתַשְׁרַ"ק, מִפְּנֵי שֶׁזֶּה מוֹרֶה שֶׁבְּשַׁבָּת עוֹמְדִים הָאוֹתִיּוֹת פְּנֵיהֶם לְהַמַּאֲצִיל וְלִפְנֵי עֵינֵי הָאָדָם הֵם מְהֻפָּכִים, וְהַיְינוּ שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לִרְאוֹת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת שֶׁיִּרְצֶה רַק כְּמוֹ שֶׁרְצוֹן הַשי"ת הוּא וְלַעֲזוֹב דַּעְתּוֹ וְלֹא לְהַצִּיב מִצִּדּוֹ שׁוּם כְּלִי קִבּוּל.
(בית יעקב בראשית פרשת בראשית ב')
ליקוטים
כְּמוֹ שֶׁאָמַר אאמו"ר הגה"צ זללה"ה שֶׁלָּזֶה נִקְרֵאת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה מִפְּנֵי שֶׁהֵם רַק מִפֶּה לְאוֹזֶן.
(בית יעקב בראשית וירא כ"ב)
וְקִבַּלְתִּי דְּכָל הַמַּאֲמָרִים בַּגְּמָרָא אַף עַל פִּי שֶׁכְּפִי הַפְּשָׁט נִרְאֶה דְּנִמְשְׁכוּ אַגַּב גְּרָרָא, מִכָּל מָקוֹם עַל הָאֱמֶת יֵשׁ לָהֶם שַׁיָּכוּת גָּמוּר לְהַמָּקוֹם שֶׁנִּקְבְּעוּ שָׁם וְשָׁם הוּא עִיקַּר מְקוֹמָם הָרָאוּי.
(ישראל קדושים כ"ד. ד"ה ונקבעו)
וְשָׁמַעְנוּ בְּשֵׁם הָרַב הַקָּדוֹשׁ הַיְּהוּדִי זצוק"ל שֶׁהוֹכִיחַ אֶת הָעָם לְזָרְזָם בִּתְשׁוּבָה מֵאַחַר שֶׁמִּזְּמַן קָצָר מְאוֹד בְּתַכְלִית אֶלֶף הַשִּׁישִׁי עַד עֵת קֵץ וְאֵין עוֹד פְּנַאי לְתַקֵּן עַל יְדֵי גִּלְגּוּלִים.
(פרי צדיק משפטים ג')
שָׁמַעְתִּי כִּי כָל חָכְמָתוֹ דְּרַשְׁבִּ"י בְּסֵפֶר הַזֹּהַר, יָדְעוּ גַּם כֵּן סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָה מֵחַכְמֵי יָוָן שֶׁהָיוּ קָרוֹב לִזְמַנּוֹ, וְהָיוּ לְעֻמָּתוֹ זֶה לְעֻמַּת זֶה. וְהָי' סְפִירוֹת הֵם עַצְמָן הָי' מַאֲמָרוֹת הַיְדוּעִים לְבַעֲלֵי הַהִגָּיוֹן, רַק שֶׁהִשִּׂיגוּם בִּלְבוּשׁ אַחֵר מִצַּד הַחִיצוֹנִיּוּת, וְאֵינוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה כְּלָל. וְכֵן כָּל חָכְמַת שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה יוֹדֵעַ גַּם כֵּן חִירָם מֶלֶךְ צוֹר שֶׁהָיָה לְעֻמָּתוֹ זֶה לְעֻמַּת זֶה. וְכָל חָכְמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ יָדַע בִּלְעָם מִצַּד הַחִיצוֹנִיּוּת כָּךְ שָׁמַעְתִּי וְיַצִּיבָא מִלְּתָא.
(לקוטי מאמרים נ"ה:)
סוף הספר