מי השלוח· רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצה
חלק ב · ליקוטים מחמש מגלות
מגלת שיר השירים
(א) לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי. "לְסֻסָתִי" הַיְינוּ בְּעֵת גּוֹדֶל הִתְפַּשְּׁטוּת בְּנָקָם וְחֵמָה שֶׁהָיָה הַשי"ת מְלוּבָּשׁ אָז בִּשְׁבִיל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל, אָז "דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי", הַיְינוּ שֶׁהִדְמַמְתִּיךְ וְהִשְׁתַּקְתִּיךְ הַיְינוּ שֶׁהֶעֱמַדְתִּיךְ בְּנַיְיחָא.
(ה) הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי. לְהָבִין הֵיאַךְ יוּכְלוּ הָעכו"ם לִמְצוֹא אֶת הַשי"ת וְהַשי"ת יִהְיֶה נִמְצָא לָהֶם וְהֵם יַגִּידוּ לְהַשי"ת, וְגַם "תַּגִּידוּ" רוֹמֵז לִדְבָרִים הַקָּשִׁים כְּגִידִין. אָכֵן הָעִנְיָן יְבוֹאַר עַל פִּי מָשָׁל, מֶלֶךְ גָּדוֹל שֶׁבְּנוֹ חָטָא לוֹ וְשִׁלְּחוֹ לְמֶרְחַקִּים שֶׁיִּמְשׁוֹל עָלָיו נָסִיךְ קָטָן אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַע וְלֹא רָאָה אֶת כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ, וְהַנָּסִיךְ הַזֶּה עִנָּה אֶת הַבֵּן וְהֵצִיק לוֹ מְאֹד וְהַבֵּן הוֹדִיעַ זֹאת לְאָבִיו וּבִקְשׁוֹ שֶׁיִּשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִקָּחֵהוּ מִשָּׁם, אַךְ הַמֶּלֶךְ לֹא עָנָהוּ דָּבָר, וְאַחַר כָּךְ עָלָה הַנָּסִיךְ לְמַעֲלָה יוֹתֵר וְנַעֲשָׂה נָסִיךְ גָּדוֹל וְאָז הוֹסִיף לְהָצִיק לְהַבֵּן, וְעִיקָּר שֶׁדִּבֵּר עָתָק וְחֵרֵף וְגִדֵּף אֶת הַמֶּלֶךְ וְהַבֵּן לֹא הָיָה יָכוֹל לִשְׁמוֹעַ, אָז כָּתַב הַבֵּן לְאָבִיו הַמֶּלֶךְ שֶׁהַנָּסִיךְ מְבַזֶּה אוֹתוֹ וְהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁמוֹעַ, וּמִזֶּה יֵשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל יוֹתֵר מִכָּל הַצַּעַר שֶׁמְּצַעֵר לוֹ, וְאָז נִכְמְרוּ רַחֲמֵי הַמֶּלֶךְ עַל בְּנוֹ וְאָמַר אַחַר שֶׁבְּנִי יֵשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל מֵהַלַּחַץ שֶׁמֵּצִיק לוֹ הַנָּסִיךְ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ כָּעֵת לָזֶה רַק יֵצַר לוֹ עַל חִילּוּל כְּבוֹדִי, יַעַן שֶׁבְּנִי אֲשֶׁר רָאָה אֶת כָּל כְּבוֹדִי לָזֹאת יֵצַר לוֹ עַל זֶה מְאֹד, לָכֵן הִגִּיעַ הָעֵת לַהֲשִׁיבוֹ אֵלַי. וְזֶה פֵּירוּשׁ "אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי" הַיְינוּ כְּשֶׁתְּקַבְּלוּ הַשְׁפָּעַת טוֹבָה שֶׁזֶּה נִקְרָא שֶׁמָּצְאוּ אֶת הַשי"ת אָז "מַה תַּגִּידוּ לוֹ" הַיְינוּ שֶׁתְּדַבְּרוּ נֶגֶד הַשי"ת בְּעַזּוּת וְתֹאמְרוּ מַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ שֶׁתֵּיבַת "תַּגִּידוּ" שֶׁהוּא בְּפַתָּח רוֹמֵז פּוֹעַל יוֹצֵא שֶׁתִּפְעֲלוּ שֶׁהַשי"ת יָעִיד עָלַי שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי, שֶׁעִיקַּר חָלְיִי וּמַכְאוֹב לִבִּי הוּא עַל כְּבוֹד שְׁמוֹ הַמְחוּלָּל וְקָשֶׁה עָלַי לִשְׁמוֹעַ קוֹל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף וְזֶה עִיקַּר חָלְיִי וְאָז תִּפְעֲלוּ שֶׁהַשי"ת יְרַחֵם עָלַי וְיוֹשִׁיעַ לִי.
מגלת קהלת
(א) מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. הִנֵּה בְּקֹהֶלֶת נִמְצָא כָּל מִינֵי תַּקּוּפוּת, וְגַם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ" גַּם כֵּן הוּא תַּקּוּפוּת מְאֹד, כְּמָשָׁל לְאֶחָד שֶׁעָשָׂה עֲטָרָה לַמֶּלֶךְ וְקָבַע בָּהּ אֲבָנִים טוֹבוֹת וְהִנֵּה בְּעֵת שֶׁהָיָה צָרִיךְ לָבוֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לְהַרְאוֹת לוֹ אִם קָבַע אוֹתָם בְּסֵדֶר יָפֶה, פָּחַד מְאֹד אוּלַי לֹא יַסְכִּים הַמֶּלֶךְ עַל סִדּוּרָם, וּכְשֶׁהִתְחִיל לִפְחוֹד עָלָה בְּמַחְשַׁבְתּוֹ גַּם עַל עֶצֶם הָאֲבָנִים טוֹבוֹת אוּלַי אֵינָם אֲבָנִים טוֹבוֹת וְצָרִיךְ שֶׁהַמֶּלֶךְ יַסְכִּים עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם אֲבָנִים טוֹבוֹת וְאָז לֹא פָּחַד כְּלָל, כֵּיוָן שֶׁגַּם עַל עֶצֶם הַדָּבָר צָרִיךְ לְהֶסְכֵּם מֵהַמֶּלֶךְ אָז גַּם עַל הַסֵּדֶר יַסְכִּים. וְזֶה "מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם", וְרַק שֶׁהַשי"ת חוֹתֵם עַל כְּלָל עֲמָלוֹ שֶׁכִּוֵּן לְדַעְתּוֹ וּבֶטַח גַּם בִּפְרָט יַסְכִּים הַשי"ת עַל הַסֵּדֶר.
(ג) מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל. הִנֵּה תְּחִילָּה נֶחְשְׁבוּ כָּל הַכ"ח עִתִּים שֶׁרוֹמְזִים שֶׁלֹּא יִסְמוֹךְ הָאָדָם עַל כְּלָלֵי דִּבְרֵי תּוֹרָה לְבַד רַק יַבִּיט לְהַשי"ת בְּכָל פְּרָט מַעֲשֶׂה וּלְפִי הָעֵת מַה שֶּׁהַשי"ת חָפֵץ, וְזֹאת אֵין בִּיכוֹלֶת הָאָדָם לְכַוֵּן בִּלְתִּי עֵזֶר הַשי"ת, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הוּא אִם כֵּן מַה יִּתְרוֹן לָעוֹשֶׂה, כֵּיוָן שֶׁכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁהָאָדָם עוֹבֵד לְהַשי"ת הַכֹּל הוּא מֵרְצוֹן הַשי"ת שֶׁהִשְׁפִּיעַ לוֹ, וְלֹא נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ אִם כֵּן מַה יִּתְרוֹן לָעוֹשֶׂה, עַל זֶה אָמַר "בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל" שֶׁזֶּה יִתְרוֹנוֹ מַה שֶּׁמְּיַיגֵּעַ עַצְמוֹ שֶׁרוֹצֶה מִצִּדּוֹ לְקַיֵּים רְצוֹן הַשי"ת זֶה נִשְׁאָר לוֹ לְעוֹלְמֵי עַד, וְעַל יְדֵי זֶה יַסְכִּים הַשי"ת עַל כָּל מַעֲשָׂיו שֶׁיִּקָּרְאוּ עַל שֵׁם הָאָדָם הָעוֹשֶׂה. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת י"ב,י"ב) "וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ". הַיְינוּ כֵּיוָן שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְהַבִּיט לִרְצוֹן הַשי"ת בְּכָל פְּרָט וְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר עוֹד לְמַעְלָה מִכָּל כְּלָלֵי דִּבְרֵי תּוֹרָה, אִם כֵּן אֵין לְפָרֵשׁ הַכֹּל רַק צָרִיךְ לְהִזָּהֵר וּלְהָבִין לַעֲשׂוֹת וּלְכַוֵּן רְצוֹן הַשי"ת בְּכָל עֵת וַה' יִגְמוֹר בַּעֲדוֹ.
(ד) רָאִיתִי אֶת כָּל הַחַיִּים הַמְהַלְּכִים תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ עִם הַיֶּלֶד הַשֵּׁנִי. הִנֵּה אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁפִּרְסֵם וְגִילָּה אוֹר הַשי"ת בָּעוֹלָם וְלָכֵן בָּרָא אוֹתוֹ הַשי"ת בְּגוֹדֶל כֹּחַ אַף בְּעִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה, כִּי כָל עִנְיָנָיו הָיָה בְּהִתְגַּבְּרוּת מְאֹד כְּמוֹ שֶׁאִיתָא (מסכת סופרים פכ"א ה"ט) וְהוּא בֵּירֵר כָּל תְּשׁוּקוֹתָיו שֶׁבְּכָל דָּבָר נִמְצָא כְּבוֹד שָׁמַיִם. וְהִנֵּה בֵּירוּרֵי הָאָדָם הוּא כְּשֶׁשִּׂכְלוֹ מוֹשֵׁל עַל תְּשׁוּקָתוֹ, אֲבָל בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּיעַר מִשְּׁנָתוֹ בְּעוֹד שֶׁאֵין שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ מוֹשְׁלִים אָז מִתְאַוֶּה לְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבְּטִבְעוֹ חוֹשֵׁק לָהֶם, וְכֵן בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּעֵת שֶׁנִּיעַר מִשְּׁנָתוֹ בָּאוּ לְפָנָיו כָּל הַחֶמְדּוֹת שֶׁהָיוּ בּוֹ אָכֵן כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם הֱסִירָם מִמֶּנּוּ, אָכֵן אַחַר כֵּן הֶעֱמִיק יוֹתֵר כֵּיוָן שֶׁהֵם מֵהַשי"ת בֶּטַח נִמְצָא בָּהֶם אוֹר הַשי"ת, וְאָז קִבְּלָם עַל יְדֵי הַכָּרַת הַנּוֹתֵן בִּקְדֻשָּׁה נִפְלָאָה וְהֵאִיר בָּהֶם כְּבוֹד שָׁמַיִם בְּהִתְגַּלּוּת, וְזֶה נִקְרָא "עִם הַיֶּלֶד הַשֵּׁנִי" הַיְינוּ הַחֵשֶׁק הַשֵּׁנִי אֲשֶׁר נוֹלַד לָאָדָם אַחֲרֵי שֶׁהֵסִיר מֵעָלָיו כָּל הַחֶמְדּוֹת וְאַחַר כֵּן כְּשֶׁבָּאוּ לוֹ בִּקְדֻשָּׁה אָז הֵם טוֹבִים. וְזֶה "רָאִיתִי אֶת כָּל הַחַיִּים הַמְהַלְּכִים תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ", שֶׁבֶּאֱמֶת כָּל הַחֶמְדּוֹת לָעוֹלָם הַזֶּה הֵם טוֹבִים יַעַן שֶׁהֵמָּה מֵהַשי"ת נִמְצָא בָּהֶם כְּבוֹד שָׁמַיִם, אַךְ עִם הַיֶּלֶד הַשֵּׁנִי הַיְינוּ בְּהוֹלָדַת מַחְשָׁבָה אֲשֶׁר יַעֲמוֹד תַּחְתָּיו שֶׁזֶּה עַצְמוֹ אֲשֶׁר הָיוּ מִקּוֹדֶם רַק שֶׁיִּהְיֶה בִּקְדֻשָּׁה.
(ה) בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה רַבּוּ אוֹכְלֶיהָ וּמַה כִּשְׁרוֹן לִבְעָלֶיהָ כִּי אִם רְאוּת עֵינָיו, מְתוּקָה שְׁנַת הָעוֹבֵד אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה יֹאכֵל. וּבְמִדְרַשׁ רַבָּה קֹהֶלֶת [פרשה ה',י"ח] דָּרַשׁ זֶה עַל אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּין לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם. וּבֶאֱמֶת אִם הַמַּמְעִיט הִשְׁלִים רְצוֹן הַשי"ת כְּמוֹ הַמַּרְבֶּה לָמָּה נִקְרָא זֶה מַרְבֶּה וְזֶה מַמְעִיט וְעַיֵּין בְּטוּר אוֹרַח חַיִּים (סימן א' ובט"ז ומג"א שם), אָכֵן בֶּאֱמֶת בְּקִיבּוּל שָׂכָר מִי שֶׁלּוֹמֵד יוֹתֵר בִּזְמַן קָצָר וַדַּאי מְקַבֵּל שָׂכָר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה בְּיוֹתֵר שֶׁהֲרֵי לָמַד יוֹתֵר, אָכֵן בְּמַה שֶּׁדִּבְרֵי תּוֹרָה מְיַשְּׁרִים לִבּוֹ שֶׁל אָדָם זֶה תָּלוּי רַק בִּיגִיעָה וַעֲבוֹדָה דֶּרֶךְ זְמַן וּבָזֶה שָׁוִין הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט שֶׁזֶּה הוּא רַק כְּפִי הַיְגִיעָה כֵּן נִקְבָּע בְּלִבּוֹ קְדֻשָּׁה קְבוּעָה.
(ז) טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב. שֵׁם רוֹמֵז עַל רָצוֹן כַּמְבוֹאָר בְּחֵלֶק רִאשׁוֹן בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת וְזֶה שֶׁכָּתוּב (שמואל ב' ח',י"ג) "וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם" הַיְינוּ שְׁקִידָה וְהִשְׁתַּדְּלוּת בַּעֲבוֹדַת הַשי"ת כִּדְאִיתָא בַּזה"ק (וירא קט"ז:). וְשֶׁמֶן טוֹב מוֹרֶה לִבְהִירוּת וְחָכְמַת הַתּוֹרָה, וְזֶה שֶׁאָמַר "טוֹב שֵׁם" שֶׁהָרָצוֹן וְהַשְּׁקִידָה יוֹתֵר טוֹב מֵהַיְדִיעָה וְהַחָכְמָה, כִּי כְּמוֹ שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה הָאָדָם אֲשֶׁר דַּי לוֹ כִּכַּר לֶחֶם לִשְׂבּוֹעַ מֵרַעֲבוֹנוֹ לֹא יְקַנֵּא אֶת הַצָּרִיךְ הַרְבֵּה כִּכָּרִים לִשְׂבּוֹעַ, כֵּן הָאָדָם אֲשֶׁר לוֹמֵד פֶּרֶק אֶחָד כָּל הַיּוֹם לֹא יְקַנֵּא אֶת מִי שֶׁדַּעְתּוֹ רְחָבָה שֶׁלּוֹמֵד כַּמָּה פְּרָקִים, כִּי עִיקָּר הוּא הַשְּׁקִידָה וְהָרָצוֹן זֶה הוּא חָבִיב לִפְנֵי הַשי"ת, וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה הַאֲרָכַת הַזְּמַן בִּפְנֵי תְּפִיסַת הָאָדָם לְהָבִין, זֶה אֵינוֹ מַעֲלֶה וּמוֹרִיד כְּלָל וְזֶה "טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב".
גַּם לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יְדַבֵּרוּ אַל תִּתֵּן לִבֶּךָ אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע אֶת עַבְדְּךָ מְקַלְלֶךָ. לְהָבִין מַה שֶּׁנִּקְרָא הַמְּקַלֵּל עֶבֶד כִּי מֵחֲמַת שֶׁמְּקַלֵּל אֶת חֲבֵרוֹ לָכֵן הוּא לוֹ עֶבֶד, כְּאִיתָא בַּגְּמָרָא (קידושין ע':) כָּל הַפּוֹסֵל בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל שֶׁבְּזֶה הַמִּדָּה עַצְמָהּ הוּא עֶבֶד לַחֲבֵרוֹ.
(י) רָאִיתִי עֲבָדִים עַל סוּסִים וְשָׂרִים הֹלְכִים כַּעֲבָדִים עַל הָאָרֶץ. הַיְינוּ שֶׁהַשי"ת הִצִּיב גְּבוּלִים לְכָל נֶפֶשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלִפְעָמִים יִתְרָאֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה הֵיפֶךְ מֵעוֹלָם הַבָּא כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (בבא בתרא י':) עוֹלָם הָפוּךְ רָאִיתִי. וְזֶה "רָאִיתִי עֲבָדִים עַל סוּסִים" שֶׁיֵּשׁ נְפָשׁוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ בְּכֹחוֹת קְטַנִּים אָכֵן הִצִּיב הַשי"ת גְּבוּלִים לָהֶם בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת, לָכֵן נִתְרָאִים בָּעוֹלָם הַזֶּה כִּגְדוֹלִים, וְכֵן "שָׂרִים הֹלְכִים כַּעֲבָדִים עַל הָאָרֶץ" שֶׁיֵּשׁ נְפָשׁוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם קְדֻשָּׁה יְקָרָה אַךְ יִצְרָם גָּדוֹל מְאֹד לָכֵן אֵין לָהֶם תִּפְאֶרֶת כָּל כָּךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְרַק בָּעוֹלָם הַבָּא יִתְרָאֶה יַקְרוּתָם, וְעַיֵּין תִּקּוּנֵי הַזֹּהַר (תיקון ס' צ"ג:, ותיקון שבעין קל"ד.).