מטה יהונתן על שולחן ערוך אורח חיים· רבי יהונתן אייבשיץ
סימן תסו
לא ילעוס אדם חטין הרמב"ם פ"ה מיסוד התורה כ' וז"ל בד"א שאין מתרפאין והביא מג"א והקשה הכ"מ מהא דתנן לא ילעוס וכ' הא הוי שלא כדרך הנאתן, ותירץ אף שמותר בהנאה מ"מ עובר משום ב"י ורמב"ם איירי במלוגמא של גוי והנאתו ג"כ מותר ומשום דהוי שלא כדרך הנאתן ומקשה הפרי חדש נתן שניהם ע"ג מכתו הא הוי כשלו לעבור בב"י כמש"ל סי' תמ"ח ס"ב ואם גוי מביא דוחן לישראל וכ' גם לא יהא ניכר מתוך מעשיו שחפץ וא"כ כיון דנתנה ע"ג מכתו אין לך ניכר שחפץ יותר בו חזה עכצ"ל דרמב"ם דמתיר במלוגמא של גוי איירי דליכא כזית בא"פ ואז ליכ' ב"י והנאתו אסור עכ"פ אסור משום חצי שיעור שלא יהי' אלא משהו ומלוגמא כיון שהוא שלא כדרך הנאתן מותר ולשיטת רמ"ך שהביא מג"א לעיל סי' תמ"ב סק"א דלענין ב"י ובל ימצא אפי' מעורב בכמה זיתם עובר דהא מצורף ממילא וצ"ל דהרמב"ם איירי משעה ו' ולמעלה עד הלילה דאז ליכא ב"י ובי"מ והנאתו אסור:
סעיף ד
אבל אם נתיבש הלחלוחית וכו' דאסור לאכלו בפסח אע"ג דס"ל להמחבר לעיל סי' ת"מ ס"ד דלא אמרינן חוזר וניעור ולא חילק בין לח בלח ובין יבש ביבש וא"כ קשה הא כבר נתבטל קוד' פסח וצ"ל דאפשר דהוי מכפלו מרקד הקמח בנפה מותר דזה היה אפשר להוציא חמץ חוצה והוי כמו איפשר למיקם עלה דמילתא וכל היכי דאפשר למיקים עלה דמילתא לא בטל כנזכר בי"ד: