אור ברסלב

מטה יהונתן על שולחן ערוך אורח חיים· רבי יהונתן אייבשיץ

סימן תכט

סעיף א

שואלין ודורשין בה"פ וכו' כ' מג"א סעי"ק א' וה"ה בשאר יו"ט וכו' וכן הוא בבכורות פ"ט תנן התם ג' גרנות למעשר בהמה בפרוס הפסח ובפרוס עצרת ובפרוס החג דברי ר"ע ב"ע אומר בכ"ט באדר וכו' ופי' הר"ש לשון פרוס היינו חצי משום דשואלין בה"פ ובהיו"ט ל' יום קודם לחג ופרו' היו' ט"ו יום קודם יו"ט ומדנקיט ג"כ בשאר מועדים לשון פרוס ש"מ בכל יו"ט שואלין ל' יום קודם יו"ט והנה התוס' מסופקים א"א ל' יום עם החג או לי יום זולת החג, ומהמשנה שהבאתי ע"כ מוכח ל' יום היינו עם החג דהא אדר הסמוך לניסן לעולם חסר, ואי אמרינן צריך ל' יום בלא יום המעשה היינו יום ראשון של פסח וא"כ פרוס דיליה בכ"ט באדר, ולפ"ז מאי קאמר ב"ע בכ"ט באדר הא גם ר"ע מודה בזה אע"כ צ"ל היינו עם הפסח, ופרוס דיליה בא' בניסן ופליג ב"ע שפיר אר"ע:

בט"ז שואלין ודורשין הקשה הר"ן הא שואלין ודורשי' בה"פ בפסח ואין לומר דהא דשואלין ל' יום היינו בלא פסח ואתי הגמר' לאשמעונין דאף בפסח דורשי' וקשה הא בלא"ה ידעינן השתא לפני פסח דרשינן בפסח מבעי' ותי' נ"מ דהוה שואל כענין וט"ז תי' דהנ"מ לענין שמירה בבעלים אבל קשה לפט"ז קו' הר"ן במקומה עומדת וא"ל כתירוצו דהוה שואל כענין אבל ללמוד א"צ קודם פסח דלפי"ז למאי הוה שמירה בבעלים אם אין צריך ללמוד ה"פ קודם פסח ונ"ל כך פירש הר"ן דכל השנה אם הרב רוצה ללמוד מס' זו והתלמוד רוצה ללמוד מס' אחרת הרשות ביד הרב ובפסח הוצרכו שניה' ללמוד ה"פ אבל ל' יום קודם פסח אם שניה' רוצים ללמוד מס' אחרת הרשות בידם אבל הוה שואל כענין דהיינו אם התלמיד רוצה ללמוד ה"פ מחוייב הרב ללמוד עמו, ולפ"ז הוה שפיר שמירה בבעלים. עוד הקשה חק יעקוב מאי הקשה הר"ן מהא דתניא שואלי' ודורשי' וכו' הא איתא בירושלמי שואלי' ודורשי' ל' יום קודם פסח היינו בבות הועד פי' בבית המדרש בפני עצמם אבל בפני כל העם דורשים ה"פ בפסח ולפי"ז לא מקשה הר"ן מידי נ"ל דאיתא פלוגת' בגמר' ת"ק סבר ל' יום שהרי משה עומד בפ"ר ומזהיר על פ"ש והתם היה בבית הועד כדאיתא ברש"י בחומש בבי"המ היה יושבים רשב"ג סבר שתי שבתות שהרי משה עומד בא' לחודש ומזהיר על הפסח שנעשה בי"ד וזה היה בפני כל העם כדכתיב דברו אל כל עדת בני ישראל וא"כ י"ל דגם ת"ק ס"ל דרשה דרשב"ג והא ראיי' מגמר' דהת' דפריך ורשב"ג מ"ט לא אמר כת"ק ועל הת"ק לא פריך מ"ט לא אמר כרשב"ג משום דגם ת"ק ס"ל דרשה דרשב"ג רק מוסף עליו שתי שבתות בבי"המ בפ"ע, ולא פליגי רק על שתי שבתות מקודם ולפי"ז מקשה הר"ן שפיר דמשה תיקן לדרוש דוקא בפסח בפני כל העם ובין לת"ק בין לרשב"ג צריך לדרוש ב' שבתות מקודם לפני כל העם ובזה יתורץ ג"כ קושי' תוספ' בסנהדרין דף י"ב אמר ר"נ אם עיברו השנה ביום שלשים של אדר מעובר אמר ליה רבא מכדי ומפורים לפסחא תלתין יומין מפורים דרשינן ה"פ וכי מטי ריש ירחא ומרחקים ליה אתיא לזלזולי בחמץ והקשו התוספ' הא בכ"ט מעברי לכו"ע הא נמי קשה מכדי וכו' ולפמ"ש ניחא דהא דחיישינן לזלזולי דוקא איכא חששא אי מעברינן ביום שלשים דביום שלשים מתחילי' לדרוש ברבי' וחיישינן דילמא אתי המון עם לזלזולי בחמץ אבל בכ"ט עדיין לא התחיל לדרוש בפני המון עם רק בב"המ ובב"המ ודאי לא חיישינן לזלזולי דהם יודעים וליכא למיחש תו למדי:

שם איתא בשקלים פ"ב ג' פעמים בשנה תורמי' את הלשכה בפרוס הפסח וכו' והנה לפמש"ל גם שם בג' גרנות וכו' פרוס היינו בא' בניסן, והנה הרמב"ם כתב ג' פעמים בשנה תורמי' את הלשכה בא' בניסן וכו' משמע דמפ' למ"ד יום עם הפסח כר"ע, ובהלכות מעשר בהמה כת' ג' גרנות למעשר בהמה בכ"ט באדר וכו' משמע דמפ' למ"ד יום בלא פסח כב"ע, ונוכל לומר דס"ל להרמב"ם דלמ"ד יום בלא פסח לכך כתב פרוס הפסח בכ"ט באדר והא דכתב גבי תרומות הלשכה בא' בניסן היינו משום דגזירת הכתוב הו' בא' לחודש הזה צריך להביא קרבנות מתרומה חדשה והא דנקט הגמ' ג"כ פרוס כמו במעשר צ"ל דהרמב"ם ס"ל דלשון פרוס לאו דווקא חצי מכוון במספר אלא אפי' פחות יום א' או יותר יום א' אז נמי שייך לשון פרוס וק"ל. ועוד תי' בזה אדמ"ו נ"י דהרמב"ם ס"ל דלמ"ד יום עם יום המעשה, דתוס' הוכיחו בבכורות דף כ"ז דהלמ"ד יום הם זולת יום המעשה ע"ש שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על פ"ש צא וחשוב י"ז בניסן שהוא מלא וי"ד מחודש אייר הם ל"א יום, אלא ודאי שהוא בלא יום המעשה וי"ל מנ"ל לתוס' דחודש ניסן מלא, רק י"ל דע"כ מוכח שהי' מלא דאיתא אותו היום נטל עשר עטרות וקחשיב ראשון לשבת בראשית א"כ הי' ר"ח ניסן ביום א' ואם ניסן חסר יהי' ר"ח אייר ביום ב' ויהי' כ' לחודש בשבת, וכתיב בעשרים לחודש נעלה הענן מעל המשכן. פירש"י בחומש שאותו היום נסעו וגמיר' לן דבשבת לא נסעו במדבר, אע"כ דמלא הי' אבל עדיין קשה דלמא לעולם יום המעשה בכלל, ואין להוכיח כהוכחת תוס' דהוה ל"א יום, דשמא משה הי' מתיירא שמא יהי' חסר כיון שבאותו פעם היו מקדשי' ע"פ הראי' ולכן הקדים לי"ד, אבל לדידן שאנו מקדשי' ע"פ חשבון לעולם יום המעשה בכלל ופרוס היינו בא' בניסן, אבל זה אינה קושי' דתוס' לשטתם אזלי דס"ל כל זמן שהיו ישראל במדבר קידשו ע"פ חשבון וא"כ ידע משה שיהי' ניסן מלא והוכיחו התוס' שפיר, ולפי"ז מתורץ הרמב"ם שפיר דס"ל לרמב"ם דיום המעשה בכלל ומהוכחת תוס' לק"מ דס"ל להרמב"ם שישראל קדשו במדבר עפ"י ראי' וא"כ הי' משה מוכרח מספק להקדים לי"ד שמא יהי' ניסן חסר ולעולם יום המעשה בכלל, והא דכתב בהלכות מעשר בהמה בכ"ט באדר, דס"ל משום הקרבת פסחים וחגיגת י"ד שהוא בי"ד צריך פרוס, ט"ו יום והיינו בכ"ט באדר שעיקר זמן מעשר נקבע כדי שיהי' מקריבים קרבנותיהם מעושרים כראוי והאי תקנה היתה משום פסח ג"כ, אבל הפרשה דלשכה היה ליקח ממנו מוספים דפסח עצמו הקרבים בט"ו, ופרוס דילי' בא' בניסן ושפיר מדוייק דפרוס היינו פלגא כל אחד מ"ל יום שלו ודוק:

כתב מג"א סעיף ז' סק"ד משמע דס"ל דתענית יחיד שרי וכו' יש לפרש משום שהיקשה להרב המחבר מה שהקשה לב"י דאמרי' במס' סופרים דאין מתענין בניסן לפי שהוקם המשכן וי"ב נשיאים הקריבו קרבנות וכל א' עשה יו"ט ביום שלו, והוא נגד הגמ' שלנו דאיתא בגמ' מר"ח עד מתני' בי' דלא להתענ' וכו' וק' תיפוק לי' דכל א' עשה יו"ט ביום שלו וכו' עיי"ש בב"י ולכך הוכרח הרב המחבר לומר דהא דכתיב במגילת תענית מר"ח ועד תמניא בי' דלא להתענ' היינו אפי' תענית יחיד, וא"כ השתא דבטל' מגילת תענית, מותר להתענות תענית יחיד ומ"מ תענית דרבי' ודאי אסור כדאיתא במס' סופרים שכל א' עשה יו"ט ביום שלו:

שם בהגהה ואין מתענין כלל עיי"ש נראה דאיתא בכל יום שהי' נשיא מקריב הי' יו"ט רק לשבטו ולא לשאר שבטים ואנן דלא ידעינן מאיזה שבט קאתינן אסורין להתענות כל י"ב ימים אבל בזמן מגילת תענית שהיו יודעין מאיזה שבט הם, היו מותרין להתענות בשאר הימים ורק בי' ימים הראשונים היו אסורים להתענות משום מגילת תענית, אבל עכשיו בטלה מגילת תענית רק בשביל שאין אנו מכירי' שבטינו אסורי' כל י"ב ימים, אבל קשה כהנים ולויים יהי' מותרים להתענות בשאר ימים אע"כ מוכח מש"כ השל"ה ז"ל דכל י"ג, הצריך לומר פרשת בהעלותך דבכל יום הי' י"ט של כהנים ולוויי' שהיו מדליקי' נרות וא"ש שהם ג"כ אסורים בתענית. ועי"ל דאיתא בירושלמי דכל יו"ט שהי' לאבותיו אפי' ממשפחת אמו אסור להתענות והלכך כהנים ולויים אסורים ג"כ להתענות לפי שאינם יודעים מאיזה שבט הם ממשפחת אמם וק"ל:

תוכן העניינים

מטה יהונתן על שולחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה