אור ברסלב

מחצית השקל על אורח חיים· רבי שמואל הלוי קעלין

סימן תקצב

סימן תקצא

סעיף א

כ' מ"א התוקע והשומע צ"ל לבוש. וכ' שם הלבוש דוקא תקיעות שעל סדר הברכות שהם עיקר המצוה אז צריכים אפי' השומעים לעמוד. אבל תקיעי' דמיושב ניהו דהתוקע צריך לעמוד מפני כבוד הצבור. אבל אין השומעים צרוכים לעמוד. ועמ"ש מ"א ר"ס תקפ"ה בשם הרדב"ז וכ"ה:

סעיף ג

(ס"ק ג) והתפלו' כו' אבל בין תקיעו' לתקיעו' כו' דהוי כמו אחר אכילת המוציא דרשאי לדבר בתוך האכילה אף דברכת המוציא קאי על כל מה שיאכל באותה סעוד':

ומה"ט הקשה הר"ן דהיה לנו להתיר בין התקיעו' לדבר אפי' במה שאינו מענין התקיעו' ע"ש עכ"פ במה שהוא מענין התקיעו' מותר לכתחלה:

סעיף ה

(ס"ק ה) בענין כו' לא יפסיק כלל בין ברכ' להמוציא אפילו בדברים שהם צורך המוציא:

להביא שופר דא"א לתקוע בלי שופר לכן מותר לומר להביאו משא"כ לעיל סי' קס"ז ניהו דהוי צורך המוציא כגון להביא מלח מ"מ אפשר לברך המוציא בלי מלח. המוציא נמי צורכי סעוד'. א"כ יש לצורכי סעורה שייכות עם המוציא והוי כענין אחד:

דאפילו השומע כו'. ניהו דשומע כעונ' והוי כאלו שומע עצמו מברך. אמנם למה יהיה עדיף מן המברך דאלו בירך הוא עצמו ושח צ"ל ולברך. והשתא דשמע ושח לא יהיה צריך לברך כ"כ מ"א לעיל סי' קצ"ז ס"ק ט':

סעיף ז

(ס"ק ז) שראוי כו' ס"ס קע"ד לענין מוגמר. דמתחיל במצוה א"ל גמור וה"ה הכא:

וזהו מ"ש ויכול אחר כו' משמע אפי' לכתחלה:

תוכן העניינים

מחצית השקל על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה