אור ברסלב

מחצית השקל על אורח חיים· רבי שמואל הלוי קעלין

סימן תקנ

סימן תקמט

סעיף א

(ס"ק א) ואסור כו' דמדינא כו'. דבמס' ר"ה דף י"ח רמו הש"ס קראי אהדדי דקרא ליה בחד פסוק' הצומות מלשון ששון ובלשון צום (ועיין בהרב"י פי' הקושיא) ומשני בזמן שיש שלום דהיינו שבהמ"ק קיים הם לששון. ובזמן שאין שלום שאין בהמ"ק קיים ויש גזרה ח"ו אז הוא צום וחייבים להתענות. ובזמן שאין שלום דהיינו שאין בהמ"ק קיים וגם אין גזירה. אז רצו מתענים. רצו אין מתענים חוץ מט"ב שהוכפלו בו צרות. דהיינו שחרב בהמ"ק הראשון וגם השני באותו יום המר אפי' אין גזירה אם אין בהמ"ק קיים חייבים להתענות. מ"מ כתבו הראשונים ז"ל דקבלו עליהם כל ישראל לנהוג להתענות גם בג' צומות. וסיים ה"ה וז"ל והרי הן חובה על כל ישראל עד שיבנה בהמ"ק עכ"ל:

סעיף ב

(ס"ק ב) שנהגו כו' דבסי' תקע"ה דבתעני' שגוזרים ב"ד משום הגשמים דבאותן תעניתים שמעוברו' ומניקו' פטורים אסורים להחמיר מפני תקנת הולד:

דוקא יחידים ר"ל דבתענית גשמים לא הוי אותן מעוברו' ומניקו' רק יחידים ואפי' כל בני אותו העיר רצו להחמיר אין רשאי' אפשר:

אבל הכא מעיקרא כו' כולם. ר"ל כל. ישראל:

סעיף ג

(ס"ק ג) מותרים כו' לפי שאין כו'. בר"ן כ' דודאי תקנת הנביאים הית' כשצריכים להתענות גם הג' צומות דהיינו בזמן שיש גזירה ח"ו צריכים לנהוג כל חומרות של ט"ב דמ"ש וכל הד' תעניתים כללינהו הנביא בחד קרא. אלא כיון דעכשיו ת"ל ליכא גזרה ולא נהגו להתענות כ"א מפני קבלתן על עצמן. לא הנהיגו על עצמן לכתחילה חומרות הללו בג' צומות עכת"ד. אלא דהמ"א רצה לישב דהוא גופה קשיא למה קבלו עליהן לכתחילה התענית לחצאים ולא קבלו גם כל החומרות כמו בט"ב. לזה כ' דצ"ל דכוונות הר"ן לפי שידעו שאין הצבור י"ל בה:

סעיף ה

(ס"ק ה) חלו כו' צ"ע כו' אלא יו"ד בטבת. בשלמא בס"ק ד' אע"ג שכ' כל ד' צומות י"ל דלא נתכוין כ"א לשלשה וכל לאו דוקא. אבל כאן הוא להיפך. דג' צומות א"א לחול בע"ש. ואעפ"כ כ' אם חלו לשון רבים לכן הניח מ"א בצ"ע:

שאנשי מעמד כו' שהיו קורין בתורה כל יום ובמנחה היו קורין בע"פ לא בס"ת אבל בע"ש לא היו קורין במנחה כלל מפני כבוד השבת שיהי' להם פנאי להכין לשבת:

תוכן העניינים

מחצית השקל על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה