מחצית השקל על אורח חיים· רבי שמואל הלוי קעלין
סימן ריג
סעיף א
סק"א אפי' כו' כתבו התו' דף מ"ב ע"א סוף ד"ה הסיבו כו' משמע דמוגמר אפי' ישיבה ל"ב:
כתב כן מסברת עצמו. כיון שע"י שהנאה באה לכולם בב"א יש להם חיבור דא"צ הסיבה א"כ ה"ה דא"צ ישיבה בשלחן א':
וכ"מ בסי' רצ"ח סעיף י"ד היו יושבים בבה"מ והביאו להם אור במוצ"ש א' מברך לכלם:
ואפ"ה א' מברך לכלם. וע"כ הטעם משום דהנא האור ג"כ באה לכולם בבת א' כמו במוגמר אלמא דמה"ט אפי' ישיב' לא בעי:
סעיף ג
(ס"ק ג) צריכים לחלק ואם באה בסוף הסעודה כו' ברכה אחרונה דהיינו לאחר שמשכו ידיהם מן הפת דאז צריך לברך על הפירות שהובאו גם ברכה אחרונה ואז א' מברך לכלם אבל קודם שמשכו ידיהם מן הפת לא משכחת דצ"ל ברכה אחרונה על פירות:
ועסי' קע"ז סעיף ב' כצ"ל. ר"ל דמבואר שם דאין דין זה מצוי בינינו למשוך ידינו מן הפת וע"ש במ"א ס"ק ז' הטעם:
סעיף ד
(סק"ד) דאין זימון כו' יצאו כו' ועסי' קס"ז ר"ל דוקא בהסיבו וה"ה לדידן ישיבה ניהו דלברכ' אחרונ' לא מהני הסיבה היינו דוקא לכתחל' אבל דיעבד מהני ויצאו אבל בלי ישיב' אפי' דיעבד לא יצאו כ"כ מ"א לעיל סי' קס"ז:
סעיף ו
(ס"ק ו) בפירות כו' די"א דהאידנא אין קביעות הוא דעת סמ"ק ותו' ועוד פוסקים:
אין נזוז מהמנהג ר"ל כיון דהאגודה כ' דהמנהג ביין א' מברך לכולם:
סעיף ז
(ס"ק ז) ואז כו' ול"ד למה שכ' סי' ר"ט וע"ש במ"א סעיף קטן ה':