אור ברסלב
מחפשים את האמת פרק י' - עצות מעשיות › הכנעה

מחפשים את האמת

פרק י' - עצות מעשיות · הכנעה

צריך גם קצת פחד

כדי לזכות לרחמים ועזרה מהבורא, אנו צריכים להיכנע לו. לפעמים אנו יכולים לקיים את כל המצוות, אך עם זאת לדרוש מהבורא דברים שונים שאנו בטוחים שמגיעים לנו או להתווכח על דברים שלא נראים לנו כל כך בתורה. צריך להבין שהבורא הוא אינסופי וכל יכול שברא כל פרט בתוכנו ומכיר אותנו טוב יותר ממה שאנו מכירים את עצמנו. לכן אנו מוכרחים להכניע את עצמנו מולו. אם הבורא אמר, אז אנחנו עושים. אסור לנו להרים את האף או לחשוב שאנו חכמים. אנו צריכים ביטול גמור והבנה שהכול בידו. התורה היא לא ספר ייעוץ שאומר לנו מה כדאי כדי שנעשה את השיקולים שלנו אם להקשיב לעצה או לא. התורה מדריכה אותנו בסודות העולם שאנו כלל לא מכירים, כל דבר שכתוב שם הוא מפתח לשפע עצום שהכרחי לקיומנו, אנו מוכרחים לקבל את הכל. אנו מוכרחים להבין שהבורא הוא עצום בצורה בלתי נתפסת ואנחנו כלום לעומתו. לא פעם אנו מגיעים למצבים קשים של חיים ומוות, רק כדי שנזכה להיכנע לפניו ולהתפלל מעומק הלב תפילה אמתית ללא כל גאווה. במצבים האלו כולנו מוותרים על הכל רק כדי שתפילתנו תישמע. אנחנו לא חושבים על עצמנו או על רצונותינו, בלי כבוד ובקשות גבוהות, רק מתחננים שהשם יתברך ירחם עלינו. אנו צריכים לנסות להגיע לאותה ההכנעה גם ללא המצבים הקשים. להבין שאנחנו כלום, שאנו מוכנים לוותר על הכל, שישנה תכלית שחשובה יותר מכל החיים שלנו. ההכנעה צריכה להיות בפנים. אף אחד לא יהפוך ביום אחד לצדיק גמור, אך הרצון בפנים והשאיפה הם לכיוון הזה. ההכנעה הזו תגרום לנו להתחבר אליו ולהיות חלק ממנו, שהרי אם אנחנו מרגישים שאנחנו מישהו בפני עצמו, אז אנחנו נפרדים מהשם חס ושלום. אך אם נרגיש שאין לנו ממשות, אנחנו רק חלק מהקדוש ברוך הוא שנותן לנו חיים, אז נזכה להתחבר לקדוש ברוך הוא ובכך נקבל את רחמיו וחסדיו המרובים.

אז אם תפסנו את עצמנו מערערים על משהו שנראה לא מובן בתורה או בהלכה, או כועסים על איזשהו משהו שהבורא הנהיג בעולם, צריך פשוט להיזכר ולהכניע את עצמנו. לומר שאנו לא מבינים את הדבר, אך הבורא יודע טוב יותר מאיתנו וזה מה שטוב ונכון. אם נתקלנו במשהו שנראה לא הגיוני בגמרא, אז חשוב לשאול ולחקור את הדבר עד שנבין. אבל חשוב להבין שאנו חוקרים ושואלים כי משהו לא בסדר אצלנו בהבנה, ולא כמו אותם אנשים שחושבים לעצמם שיש טעות בגמרא... אם למשל הבורא מצווה אותנו לא לרצוח, אז אסור לרצוח. אך אם אותו בורא מצווה אותנו למחות את זכר עמלק ובכך לרצוח אנשים מסוימים, אז זה מה שצריך לעשות. בוודאי שזה לא מובן לנו וכולם יכולים להתקומם ולשאול מדוע לרצוח אנשים שנראים לכאורה תמימים וחפים מפשע? אך השם יתברך מכיר טוב יותר מאיתנו את הבריאה שברא והוא יודע שלעמלק אין צד טוב ואין אפשרות להחזיר אותו בתשובה. ההתמודדות היחידה עם עמלק היא לרצוח אותו. ואם מישהו עדיין מפקפק בעניין, אז הוא יכול לקרוא על שאול המלך שגם חשב כך וריחם על אגג מלך עמלק ועל הצאן , ומתוך כך הגענו לצאצאיהם בגרמניה הנאצית שהביאו עלינו את השואה הארורה. כאשר שמואל הנביא מוכיח את שאול המלך על שלא שמע בקול השם, הוא אומר שהוא רצה לזבוח את הצאן והבקר לקדוש ברוך הוא. לכאורה הוא רצה לעשות דבר טוב, אך שמואל עונה לו תשובה ניצחת: "החפץ להשם בעולות וזבחים כשמוע בקול השם, הנה שמוע מזבח טוב ". הקדוש ברוך הוא לא רוצה את העולות והזבחים שלך, הוא רוצה שתקשיב בקולו לציווי שלו. זהו כלל חשוב שאנו מוכרחים להפנים, מה שחשוב הוא ציווי השם, אפשר להתחסד ולעשות דברים מעבר לכך, אבל כל עוד זה לא פוגע בציווי. אנחנו בוודאי לא חכמים יותר מהקדוש ברוך הוא שננסה להבין את משמעות הציווי שלו ונשנה אותו לפי הבנתנו. אנחנו חושבים שאנחנו אנשים טובים ומרחמים על עמלק, אבל המעשה הזה מביא למוות אכזרי של מליוני יהודים חפים מפשע בשואה. אילו היו שואלים אותנו כעת לאחר שאנו מבינים את מהלך העניינים, לא היינו מעדיפים לחסל את עמלק כבר אז? ישנם זמנים בהם אנו צריכים להיות רחמנים, אך ישנם זמנים בהם נדרשת מאיתנו אכזריות מסוימת, כי כל המרחם על האכזרים סופו להתאכזר לרחמנים. שיקול הדעת שלנו פגום ולוקה בחסר, הבורא לעומת זאת אינו טועה. לכן חשוב להיכנע לפני הבורא ולעשות את רצונו. הוא יודע טוב יותר מכולם מהו הטוב האמתי.

תוכן העניינים

מחפשים את האמת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה