פרק ט' - הדברים שעלולים להפיל אותנו · שוב דיכאון
כאשר אנחנו עצובים, זה אומר שהאמונה שלנו אינה שלמה. הסיבה לעצבות היא הרגשת חיסרון כלשהו. כשאנו מתמקדים בחיסרון, קשה מאוד לצמוח ולא להתייאש. אם אנחנו מרשים לעצמנו להיות עצובים, אנחנו גורמים לעצמנו להתרחק מהתכלית שלנו. כשרע לנו, אנחנו נחוש חוסר צדק, נרגיש שהבורא לא כאן או שהוא לא אוהב אותנו, ופשוט נתחיל לעשות דברים לא טובים שייקח לנו הרבה זמן ומאמץ לתקן אותם לאחר מכן. אנשים בדיכאון יכולים לפתח הפרעות אכילה. הם יכולים לגרום לעצמם נזקים נפשיים. הם יוכלו להוציא את כעסם על האנשים שהם הכי אוהבים. במקרים קיצוניים זה אף עלול לגרום לניסיונות התאבדות או כל גרימת נזק עצמי אחר. ברגע שאנו שרויים בעצבות, אנחנו מאבדים את הכלי שלנו שיכול להתחבר לאינסוף ולקבל ממנו שפע. כאשר אנחנו לא מחוברים לאינסוף, אנחנו לא מקבלים את העוצמות להתמודד עם הדברים הפשוטים ביותר. אנו נשארים חלושים, נטולי כוח וחסרי אונים. כאשר האמונה שלמה, נהיה מחוברים לאינסוף ונוכל לקבל כל דבר שנרצה. כאשר אנו עצובים, האמונה נפגמת, משום שאנו לא בוטחים מספיק בבורא שכל מה שהוא עושה זה לטוב, וכך אנו חוצצים בינינו לבינו.
החציצה הזו, היא אחד הדברים המפריעים ביותר בניסיון ההתקרבות לבורא, והיא אחת הדרכים המובילות של היצר הרע למנוע מאיתנו את ההתקרבות. לא פעם ננסה לקיים מצווה מסוימת, מתוך אמונה אמתית ורצון להתעלות, מבלי להצליח. זה ייראה לנו כאילו שחס ושלום הבורא עזב אותנו. הרי אנחנו עושים את הכל להתקרב אליו, והוא מקשה עלינו לקיים איזושהי מצווה פשוטה. נוכל לגלות שהכול פתאום בא לרעתנו ושאין לנו כל סיכוי. אך כאן מתחיל המבחן האמתי. רוב האנשים במצב הזה פשוט יאמרו שכנראה שהם לא מסוגלים להתקרב, או שהבורא לא אוהב אותם ובזה הם יסכמו את העניין ויחזרו לחיים השגרתיים ונטולי המצוות. אך העקשנים יותר, יעזבו את הכישלון בצד, וינסו רק להתחזק יותר ויותר כדי שבפעם הבאה הם יהיו כבר מוכנים לכל. אם לא הצלחנו לקיים מצווה אחת, אז תמיד נוכל לתקן ולעשות תשובה על כך. אבל אם בעקבות אותה מצווה שלא הצלחנו לקיים, נכנסנו לייאוש ועצבות, אז פתחנו לעצמנו פתח לנפילה הגדולה יותר ולוויתור על קיום הרבה מצוות אחרות. אסור להיכנע לזה. מה היינו חושבים על אדם שקיבל מכה ממישהו בטעות ברחוב, ובעקבותיה החליט להכות את עצמו עוד ועוד עד זוב דם? הרי זה טיפשי לחלוטין לעשות דבר שכזה. אם קיבלת מכה, תתמודד, ותמשיך לדרכך. כך גם ברוחניות. אם נפלנו, אז לא קרה כלום, צריך לקום ולהמשיך לצעוד לכיוון התכלית. אין טעם לעזוב הכל ולעשות עוד מיליון עבירות בעקבות זאת. אנחנו פשוט מכים את עצמנו בצורה הזו.
חלק נכבד מהרגשת העצבות העוטפת אותנו מורכב מחרטות והרהורים על העבר. נראה שאם רק היינו עושים משהו קטן טיפה אחרת, הכל היה טוב יותר בחיינו. אם היינו קונים את הדירה כשהייתה ההזדמנות, אם לא היינו לוקחים הלוואה, אם היינו מתחתנים פעם כשלא רצינו, אם היינו בריאים, אם הייתה לנו עבודה אחרת או אם היינו זוכים בלוטו... במשך כל החיים שלנו רודפות אותנו המחשבות שהאושר הנכסף נמצא ממש כאן לידינו ואנחנו מפספסים אותו ממש בקצת. אם רק נשנה עובדה קטנטנה בחיינו, הכל יהיה מצוין! אבל איך זה שכולם חושבים בדיוק כך? איך זה שכל האנשים בעולם מפספסים את האושר רק בקצת, באיזה "אם" אחד קטן? אנחנו אומרים שאם היה לנו כסף אז היה טוב, אבל איפה האושר של כל אלו שכן יש להם מספיק כסף? להם באמת טוב? הרי גם להם יש איזשהו "אם" אחר שמונע מהם את האושר.
כשאנחנו חושבים במושגים האלו, אנחנו הולכים נגד כל היגיון ביחס לאמונה. הרי אנו יודעים שהבורא מסדר את העניינים, והוא שם אותנו במקום המדויק שלנו. אם הבורא רוצה שיהיה לנו כסף, הוא יסדר לנו כסף. כך לגבי כל שאר הדברים שמאמללים אותנו. הבורא יכול לסדר לנו כל דבר אם הוא רק רוצה. מה שאומר שאם כרגע רע לנו, אז יש לנו איזושהי בעיה להתמודד איתה מול הבורא. נוכל להתפלל ולבקש ממנו עזרה, לחזור בתשובה ולשנות את דרכינו, כך שנכין כלי מתאים לקבלת אותו חוסר. אבל אם נחשוב על כל הפספוסים שהיו לנו, זה לא יועיל בכלום. אנחנו חושבים שאם היינו קונים את המנייה ההיא שעלתה, היינו עכשיו מיליונרים. אבל אם באמת היינו קונים את אותה המנייה היא לא הייתה עולה, כי הבורא לא רוצה בשבילנו כרגע שנהיה מיליונרים. אם הוא כן היה רוצה בכך, אז מה הבעיה בשבילו לעשות זאת עכשיו גם ללא המנייה? הדבר היחיד שאנחנו צריכים להתחרט עליו הוא העוונות והחטאים שלנו. וגם כאן, אנחנו לא מתחרטים כדי לחשוב שאם לא היינו עושים אותם היה לנו עכשיו טוב, כי גם במצב שנראה לנו הגרוע ביותר, אנו נמצאים במצב הכי טוב שיכול להיות. אלא צריך להבין שעשינו משהו לא בסדר שהיה צריך לקרות, כדי שנלמד משם. הבורא רצה שיהיה כך עד עכשיו, כך שמתוך כל זה עכשיו אנחנו מתחרטים ומקבלים על עצמנו שלא לעשות את זה שוב בעתיד. מתוך העבירות והחטאים שלנו, אנו לומדים וחוזרים בתשובה. כל זה היה בעבר וכעת מתוך המקום שלנו אנחנו צריכים להתחזק ולהתקדם הלאה.
חשוב להבין שהבורא מסדר את הכל. קל ומפתה לחשוב שאם רק היינו עושים כך וכך, הכל היה שונה. אך זה כמו לחשוב שהבורא תכנן דברים לחיינו ופתאום קיבלנו איזושהי החלטה ששיבשה לו את כל התכניות. האם יתכן שהפתענו את הבורא? האם יתכן שהבורא תכנן משהו אחד ואנחנו פתאום בחרנו בחירה לא טובה ששינתה לו את התכנית? האם יתכן שהוא בחר לנו זיווג, פרנסה, הצלחה ועוד שלל דברים שאנחנו במעשה טיפשי כלשהו איבדנו לנצח וכעת הכל השתנה? הרי בוודאי שהדברים לא כך. כמובן שאנו יכולים להשפיע על חיינו באמצעות המצוות או העבירות שאנו עושים, שהרי אנו משפיעים על יכולת הקיבול של השפע שהקדוש ברוך הוא משפיע לנו. אבל אם נגדיל את יכולת הקיבול עם מצוות, תפילות ואמונה, בוודאי שנוכל לחזור לקבל את השפע. אם מהשמיים החליטו בשבילנו על זיווג מסוים, אז נקבל את הזיווג הזה. בוודאי שלא נישאר רווקים כל חיינו רק משום שעשינו איזו בחירה טיפשית אחת בזמן כלשהו בעבר. אם הקדוש ברוך הוא רוצה שנתעשר אז בוודאי שהשקעה לא נכונה שעשינו בעבר לא תעצור את העשירות. כל אלו סיבות גשמיות אותן מסובב הבורא כך שנראה שהכול מתנהל בדרך הטבע. לכל הסיבות האלו יש סיבות רוחניות עליונות שאותן הבורא מכתיב.