אור ברסלב
מחפשים את האמת פרק ט' - הדברים שעלולים להפיל אותנו › והרי החדשות

מחפשים את האמת

פרק ט' - הדברים שעלולים להפיל אותנו · והרי החדשות

התאהבות באשליות

אנשים חושבים שחדשות זה משהו אחר. כאן מדובר על משהו אובייקטיבי ללא מסרים סמויים, ומוטלת עלינו חובה לראות ולהתעדכן על הנעשה בעולם. אך למעשה לא חשוב באיזה רמה רוחנית אנחנו, כאשר אנחנו רואים את כל הדברים הנוראים שקורים בעם ישראל ובעולם, אנחנו נחלשים ונופלים באמונה. כי אם היה פיגוע ואנחנו רואים את זה, אז גם אם אנחנו צדיקים גדולים, נוכל לחשוב שאין צדק בעולם ושהבורא הוא אולי חס ושלום לא רחמן. כשאנחנו רואים את ראשי העם בפרשות שחיתות אנחנו חושבים דברים רעים על העם שלנו. כשאנחנו רואים את כל המדינות ששונאות אותנו, או את ארה"ב שכביכול מתנהגת כמו האמא שלנו, אנחנו מאמינים בכוח גשמי של מדינות וצבאות. כל דבר שנצפה בו בחדשות רק ימעט את האמונה שלנו ויגיד לנו שאולי הבורא כבר לא כאן איתנו. ואז נתחיל להאמין במחלות, באנשים, במלחמות, בשלום, בראשי העם, במשטרה או בכל דבר גשמי אחר. אם אנחנו נותנים כוח למשהו גשמי, אז למעשה אנחנו אומרים לעצמנו שיש כוח בעולם מלבד הבורא, מה שבאופן אוטומטי ממעט את כוחו בעינינו ומחליש את האמונה.

תחשבו כמה אנחנו מסתכלים על החדשות כמשהו אובייקטיבי. אפילו שבסופו של דבר, בשר ודם כמונו שיכול לטעות הוא זה שכותב אותן. אם לעורכי \ מגישי החדשות יש עמדה בעניין מסוים, אז נרגיש אותה אפילו שלא יגידו לנו אותה מפורשות. אם הם רוצים הם יתנו יותר זמן שידור למישהו, פחות למישהו אחר, ישאלו שאלות קוטלות אדם אחד ויזדהו עם שאלות לבביות לאחר. גם אם אין להם כל כוונה רעה, כך זה ייצא מבלי שהם ירגישו. הבעות הפנים, שפת הגוף וצורת הדיבור של מגישי החדשות מספיקים כדי לתת לנו את עמדתם ולהחדיר אותה לתת המודע שלנו. מספיק שמראים לנו מישהו חשוד בעבירה מסוימת כדי לגמור על החיים שלו. אפילו אם הוא כלל לא עשה את העבירה המיוחסת לו. אנחנו כל כך מזדהים עם מגישי החדשות, כאילו זה אנחנו בעצמנו, וכך למעשה אנחנו משאילים את הדעה שלהם בכל עניין, ובטוחים שזה משהו אובייקטיבי לחלוטין. אנחנו נותנים יד ללשון הרע ורכילות, עוברים עבירות רבות ונותנים לגיטימציה לאלו המשדרים לעבור על העבירות הללו. כל כלי התקשורת עמוסים בלשון הרע, שזהו איסור מפורש וחמור מהתורה, ואף אחד לא שם לב לכך. משפטים הלקוחים מהטלוויזיה והחדשות נשמעים בכל מקום וכל אחד שאומר אותם סבור שזו הדעה שלו. אנשים יכולים לדבר על מקרה מסוים וכל אחד נותן את הדעה שלו על כך למרות שבפועל אף אחד לא היה שם וכולם ניזונים משמועות. אנשים רבים מזלזלים ברבנים גדולים לאחר ששמעו דרך מכשירי התקשורת על דברים שנאמרו או על מעשים שנעשו על ידם, כאשר בפועל הם כלל לא מכירים את הרבנים ולא מבינים שהדברים הוצאו מהקשרם ונשמעים אחרת לגמרי. רבנים ענקיים שמתפללים עלינו בכל יום, מלמדים אותנו תורה ומפיהם אנו מקבלים את חיותינו, ואנחנו מזלזלים בכבודם מתוך שקרים ושמועות שאנו בטוחים בנכונותם על אף שכלל לא היו, וכל זה מתוך השמיעה למכשירי התקשורת.

תמונה אחת שאנחנו רואים בעיניים יכולה להתעלות על מיליון הוכחות הגיוניות שנקבל. כלי התקשורת מנצלים זאת כדי להביא לנו חדשות מרעישות. אנו נצפה בדברים מרתקים ומרגשים שישאירו עלינו רושם עז. עם כל זה החדשות הללו לא יעזרו לנו במאום, להפך, הם רק יגרמו לנו לחיות בפחדים. אם נתבונן לאחור וננסה לבחון כמה הרווחנו וכמה התקדמנו בזכות החדשות בהן צפינו, נגלה שלא הרבה במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב נגלה שהלכנו אחורה. יש לזכור שמה שמניע את כלי התקשורת לפרסם עניין מסוים, הוא כמות הרייטינג שהעניין ישיג, לא אמיתות העניין או טובת הציבור. מתוך כמה שעות של חדשות המשודרות במשך היום ישנה אולי ידיעה אחת שאפשר לומר במשפט אחד אותה נרצה לדעת. את הידיעה הזו יספרו לנו במשך חצי שעה עם תמונות לא קשורות שחוזרות על עצמן שוב ושוב. השאר זה ידיעות שאינן קשורות אלינו, לא יקדמו אותנו לשום מקום ולא יועילו לנו בשום דבר.

לכל מי שחושב לעצמו שזה הכרח לצפות בחדשות, כדאי לדעת שבמדינה שלנו כולם יודעים את כל מה שקורה, גם בלי טלוויזיה, רדיו ועיתונים. שום דבר לא נשאר כאן בסוד. הדברים החשובים מגיעים לאוזני כולם בין אם נרצה ובין אם לא. הדברים שבכל זאת לא שומעים עליהם, זה רק לטובה שהרי הם לא יעזרו לנו גם ככה.

תחשבו כמה טוב לתינוקות וילדים קטנים. יש להם חיוך אמתי וכנה על פניהם. ככל שנכנסים עמוק יותר לתוך גשמיות העולם הזה, החיוך הולך ונעלם. עם הזמן באים העצבות, הדאגות, הפחד והדיכאון. תחשבו כמה משקל יש לטלוויזיה בעניינים האלו. אם נשאל את עצמנו מדוע אנחנו עצובים? למה להיות בדיכאון? ממה יש לפחד או לדאוג? לרוב נגלה שזה בעקבות דברים שצפינו בהם, שמתרוצצים במחשבות שלנו. מה יהיה אם תפרוץ מלחמה? וכמה אתמול נהרגו בתאונות דרכים? ואיך ההוא בכה על החבר שלו... וכך זה ממשיך בלי סוף, יום אחרי יום. צער, עצבות ודאגות שלא מועלים לנו אפילו טיפה, ורק מקטינים לנו את השמחה והאמונה.

תוכן העניינים

מחפשים את האמת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה