פרק ז' - הדרך אל האמונה · רופא כל בשר
הביטחון והאמונה בבורא לא נוגעים רק לפרנסה, אלא לכל צרכי האדם השונים. צרכי האדם בעולם הגשמי והמוכר לנו מרמזים על צרכים רוחניים. כשאדם נהיה חולה למשל, זה נשמע לנו כמשהו רע, אבל למעשה זהו איתות מהבורא שמכוון אותנו בדרכנו ומראה לנו שמשהו צריך להשתנות בשורשיות הרוחנית. כאשר אנו מתקנים את אותו גורם רוחני, כך גם התוצר הגשמי נעלם. ממש כמו שמעקלים למישהו רכוש משום שהוא נמצא בחובות. אותו אדם יכול להתלונן, להרגיש רע או להיכנס לדיכאון בגלל שלקחו את רכושו, אבל זה בוודאי לא יעזור לו כלל. אך אם הוא ירד לשורש הבעיה ויבין שלקחו לו את הרכוש כי הוא לא שילם את החוב, הוא יוכל לפתור את הבעיה שלו וכך ברגע שהוא משלם את החובות, אין יותר סיבה לעיקול ומחזירים לו את רכושו.
הליכה לרופא, לקיחת תרופות ושאר הדברים בסגנון הם ההשתדלות שכל אחד מאיתנו מוכרח לעשות. ברור שאסור להזניח את ההשתדלות הגשמית הזו ומי שעושה כך עובר על ציווי הבורא של שמירת הנפש. אך אם נודה בזה, ברוב הפעמים נוכל אמנם להקל על הסימפטומים, וכך יכאב לנו פחות ונרגיש טוב יותר, אך כל זה לא יטפל לנו בשורש הבעיה. הדבר דומה למישהו שמחליט להסיר את מערכת העצבים מהגוף שלו כדי לא להרגיש אף פעם כאב. ברור שזה טיפשות לעשות דבר כזה. הרי מערכת העצבים היא טובה, שהרי היא זו שמזהירה אותנו כאשר הגוף שלנו נכנס למצב של סכנה. אמנם אנחנו מרגישים כאב לא נעים, אך זהו כאב חיובי שעוזר לנו לפתור את הבעיה. כך גם החולי הוא טוב, הוא מביא אותנו להתבוננות על החיים ולהבנה שהמערכת המופלאה הזו שנקראת גוף, היא בכלל לא מתפקדת מאליה, אלא מקבלת את כוחה מהבורא יתברך. פתאום אנו מתפללים לרפואה בכוונה ומצליחים לסיים ספר תהלים. פתאום אנו עוצרים את זרם החיים השוטף ומתבוננים קצת על החיים שלנו. החולי מזהיר אותנו שקיימת לנו סכנה רוחנית כלשהי, הוא נותן לנו לחשוב על הדברים כדי לנסות לתקן אותם. הכדורים והתרופות יעשו בדיוק את ההפך, הם ישתיקו את החולי למראית העין, יעלימו את הסימפטומים של המחלה תוך הזנחה של שורש המחלה שנשאר רקוב בתוכנו, וכך נוכל להמשיך בדרך הלא טובה מבלי להיות מוטרדים מכך. אם באמת נרצה לפתור את הבעיה מהשורש, נצטרך לחפש עמוק בתוך הבחירות והמעשים שלנו, ולבחון שאכן אנו בדרך הנכונה. אם נצליח לטפל בבעיה הרוחנית שבגללה הגיעה הבעיה הגשמית, אז לא תהיה שום סיבה להישארות הבעיה הגשמית, וכך היא תטופל.
אם נתבונן בתוך גוף האדם המופלא, נגלה שהמערכות מסודרות בצורה גאונית כדי לטפל ולהשמיד כל וירוס או חיידק לא רצוי. אנחנו לא זקוקים לתרופות חיצוניות כדי להתמודד, אלא להפך, השם ברא את הגוף בצורה כזו שהוא יוכל להתמודד עם הכל בצורה פשוטה, כל עוד אנחנו לא מפריעים לו. אפשר לראות את זה בקלות בכל פצע שלאחר שבוע או שבועיים בונה עור חדש שמעלים אותו לגמרי. אלא שכשמנגנון חיסול החיידקים מעלה את חום הגוף, אנחנו לוקחים כדור שיוריד אותו בחזרה. כשהנזלת מוציאה את כל הפסולת מהגוף, אנו דואגים לייבש אותה כדי שלא תפריע לנו. כשאנו סובלים משיעול, הקאות, כאבי ראש וכל סוג של מחלה שבעצם מסייעת לנו להתרפא, אנו מתערבים ומדכאים את התמודדות הגוף עם המחלה האמתית. כדי להתמודד עם המחלה ברצינות אנו צריכים לזהות את גורם המחלה וכך נדע איך לטפל בה. לא החום הוא הגורם למחלה ולכן לא יעזור להוריד אותו. גם לא הכאבים הם הגורמים למחלה, הם בסך הכל מועילים לנו כדי שנדע היכן בדיוק נמצאת הבעיה. כל הסימפטומים מגיעים רק לאחר שכבר הגורם השפיע עלינו והם באים לסייע לנו. המחלה עצמה נובעת מדברים הרבה יותר עמוקים ורוחניים. כמובן שגם מבחינה גשמית, שורשי הבעיה הם התזונה ושמירת הבריאות הכללית שלנו. הרמב"ם שהיה גדול הרופאים נתן כללים חזקים ביותר לשמירת הגוף ממחלות. אך מעבר לפן הגשמי, צריך לזכור שכל בעיה שקיימת בעולם נובעת מבעיה רוחנית לא פתורה. כאשר השם יתברך רוצה לאותת לנו שמשהו אינו כשורה בהתקדמות הרוחנית שלנו, הדרך היא על ידי ייסורים שונים שמביאים אותנו לעצור ולחשוב שאולי צריך לשנות משהו בדרך שלנו.