פרק ו' - דע את עצמך · מהו מעמד האשה ביהדות?
רבים טועים לחשוב שמעמד האשה ביהדות הוא נמוך משל הגבר ושחס ושלום האשה מושפלת ובזויה. האמת היא שאת עיקר התיקון צריך לעשות הגבר עצמו, ולכן ההתמקדות העיקרית של התורה היא בו. לנשים יש הרבה פחות מה לתקן ולכן די להן במעט מצוות. הנשים באו לכאן בעיקר כדי לסייע לגברים לעשות את התיקון שלהם כראוי. יוצא שדווקא הנשים מתוקנות יותר וקרובות יותר לשלמות. הנשים נמצאות בדרגות גבוהות משל הגברים, ולכן למשל הן לא צריכות ללמוד תורה או להתפלל במניין כדי לצמוח כמו הגבר. אלא שהעולם הזה הוא עולם התיקון, ולכן מי שצריך לעשות את עיקר העבודה הוא הגבר. הדבר דומה לאדם בעל שליטה טובה במקצוע מסוים שעוזר לאדם אחר שלא כל כך מבין במקצוע הזה. את עיקר העבודה, את הלימוד ואת המבחנים עושה מי שעדיין לא שולט בתחום. בוודאי שהאדם שעוזר לו לא יקנא בו ויאמר שגם הוא רוצה לעשות מבחנים, או שישאל "מדוע כל ההתמקדות היא רק על מי שלומד?"... כך הנשים כבר מתוקנות ואינן צריכות את העולם הזה כדי לתקן. הגברים צריכים להיות העיקר, כי הם אלו שעובדים כעת כדי לתקן ולעבור את המבחנים השונים. לכן מובן מדוע הגבר מברך "שלא עשני אשה" - שזה הרי עולם התיקון ובעזרת הברכה אנו יכולים לברר ניצוצות ולתקן. אנו מברכים את הברכה הזו סמוך לברכות "שלא עשני גוי" ו"שלא עשני עבד", משום שכל אלו אינם חייבים בתרי"ג מצוות, אלא בפחות, ואנו מברכים על שנתן לנו את המצוות ואת האפשרות לתקן את שקלקלנו. האשה מברכת "ברוך שעשני כרצונו" משום שהאשה היא בדיוק רצונו של השם יתברך. היא לא צריכה לתקן הרבה כמו הגבר כדי להתקדם (כל עוד היא לא קלקלה בעצמה במהלך חייה), אלא היא נבראה בדיוק לפי רצון השם במושלמות.