פרק ו' - דע את עצמך · להיות כלי
הבורא משפיע לנו שפע כל הזמן, ללא הפסקה וללא כל תנאי. הבעיה היא שאנחנו לא תמיד מסוגלים להכיל את השפע ולקבל אותו. הזוהמה שהתערבבה בנו מפריעה לנו בתקשורת ובחיבור עם האינסוף ברוך הוא. כדי שנוכל להכיל את השפע, אנחנו צריכים להפוך לכלי מתאים. כאשר אנו הופכים לכלי שמותאם לקבלת שפע מסוים, יש לנו את המקום בשבילו וכך אנו יכולים לקבל ולהכיל אותו.
דמיינו כוס המנסה לקבל את השפע שמוזגים לתוכה. השפע אמנם נמזג ללא הפסקה, אך מה שהכוס תקבל לתוכה תלוי בכוס עצמה. אם למשל יש חור בכוס תהיה לנו בעיה, כי כל השפע יישפך החוצה ויאבד. דאגות, כעס, עצבות ומחשבות לא טובות עלולים לעשות חורים בכוס שלנו. אם הכוס מלאה בחטאים וגאווה, גם אז לא נוכל לקבל את השפע. אנחנו חייבים לרוקן אותה ככל שאפשר בעזרת הענווה והצניעות, שנבין שאנחנו מרוקנים ולא יודעים כלום, וכך ניתן לבורא למלא אותה. מי שחושב שהוא חכם, לא משאיר מקום לחכמה האמתית שהבורא נותן לו. מי שחושב שהוא מצליח, לא מקבל את ההצלחה האמתית שהבורא נותן לו. צריך לדאוג לכך שהכלי לא יהיה מלוכלך מהעוונות והתאוות, הרי אם ימזגו לנו אמת יפהפייה וצלולה בתוך כוס מלוכלכת, היא תתערבב עם הלכלוך השקרי ותהפוך לעכורה. אפילו מעט לכלוך עלול להפוך את כל הכוס למלוכלכת כאשר הוא מתערבב עם שפע טהור ונקי. אם הכוס קטנה מדי מלהכיל מספיק שפע, אז ניאלץ להסתפק במועט. אולי לא תהיה לנו מספיק אמונה, וכך הכוס תהפוך לקטנה יותר. מתוך שמחה ואמונה שלמה שהבורא ישפיע לנו שפע וטוב מוחלט כנגד כל הסיכויים וכנגד מה שלימדו אותנו החיים, ניתן להגדיל את הכוס שלנו בצורה משמעותית. כדי לקבל שפע מסוים נזדקק לכלי מתאים, שהרי אם ימזגו לנו שפע רותח לתוך כלי דק ופשוט, הכלי לא יחזיק מעמד. אם לשפע צורה מסוימת והכלי לא מתאים לצורה הזו, לא נצליח לקבל את השפע הספציפי הזה עד שנעשה צורה חדשה לכלי. לימוד התורה והתבוננות על תכלית החיים יכולים לעצב לנו את הכלי המתאים לאותו שפע שברצוננו לקבל. התפיסה שלנו תשתנה בהתאם למה שנקבל מתוך לימוד התורה וההתבוננות וכך הכלי יקבל את הצורה הטובה ביותר בשבילנו המתאימה לקבלת שפע. לפעמים אין לנו זמן למלא את הכוס כדי לקבל את השפע מרוב טרדות ודאגות, בעבודה ובטירוף היום יומי של החיים אליהם התרגלנו. כדאי לדאוג למלא את הכוס שלנו לעתים קרובות יותר בעזרת תפילות ושיחות עם הבורא. נבקש ממנו, נשבח אותו, נודה לו ונדבר אתו על כל דבר שעולה במחשבתנו. כל מה שאנחנו צריכים כדי להיות מאושרים ולקבל את כל השפע שאנו חולמים עליו זה לדאוג לקבל את הטוב המוחלט שהבורא שולח לנו בכל רגע ורגע, ולא לתת לו לחמוק מאיתנו.
כשאדם ללא כלי מתאים מנסה לקבל שפע מהבורא, הבורא אמנם נותן לו את השפע בחסדיו המרובים, אבל האדם עצמו לא מצליח לקבל אותו. זה כמו שננסה לתת שטר של 200 ש"ח במתנה לתינוק בן חודשיים. אין לתינוק כלים מתאימים לקבל את זה וכך הוא יכניס את זה לפה, יקרע את זה או יזרוק את זה, אבל מה שלא יהיה הוא בוודאי לא יצליח לנצל את המקסימום מהשטר שקיבל. הוא כלל לא מבין מה זה ואיך משתמשים בזה. כך גם אנחנו לא מבינים בכלל מה אנחנו מקבלים בגלל שאין לנו את הכלים המתאימים להכיל את זה, ומתוך חוסר ההבנה אנחנו בטוחים לעצמנו שהבורא בכלל לא מקשיב לתפילותינו. ישנם כאלו הכועסים על הבורא בשלב הזה, אבל זה רק מרחיק אותנו עוד מהבורא ובכך מקטין והורס את הכלי עוד יותר. מה שכדאי לעשות במצב כזה, זה לתקן ולהגדיל את הכלי שלנו, שיוכל לקבל יותר. חשוב להבין שיש דרכים מסוימות לזכך את הכלי שלנו ולטפל בו, ולא כל אחד יכול לעשות מה שבא לו בדרך שלו. לפעמים אנחנו עלולים לחשוב שאנחנו מגדילים את הכלי שלנו, בזמן שאנחנו עושים בו חורים בלי להרגיש. זה יכול לגרום לתסכול רב, והכל מחוסר הבנה. אנחנו צריכים ללכת בדרך שהבורא נתן לנו ולא להמציא דרכים נוחות יותר משלנו. כדי לעבוד את השם וללכת בדרך הנכונה, אנחנו חייבים ללכת רק על פי התורה ולא לסטות מהדרך.
ילד קטן שרוצה מכונית צעצוע ומבקש מאביו, צריך לפעול בעצמו כדי לקבל את רצונו. כשאביו נותן לו שטר של 50 ש"ח בו יוכל לקנות מכונית כזו, הבן צריך לקחת את הכסף ולקנות את המכונית. אם אין לו כלים מתאימים והוא אינו מבין מה זה כסף אז הוא יחליט לצייר על הכסף או לעשות ממנו טיסן, אך בכל אופן את המכונית הוא לא יצליח לקבל. לא מספיק לבקש בלבד, משום שגם כאשר אנו מקבלים את רצוננו, אנו לא מצליחים להכיל את מה שקיבלנו. כשמשהו לא הולך, הנטייה הטבעית היא לחפש אשמים מסביב, לחשוב אולי עשו לנו עין הרע או כישוף, לחפש מי יוכל לעשות לנו תיקונים ולכעוס הרבה על השם יתברך ועל כל העולם שברא. אך אם אנו רוצים להיות מסוגלים לקבל את השפע, הדבר הראשון שנצטרך לשנות זה את עצמנו כדי שנהפוך לכלי מתאים שיוכל להכיל את מה שאנו רוצים לקבל.