פרק ה' - קצת על המצוות · צניעות
אמנם תאוות הניאוף מופיעה בעיקר אצל גברים, אך גם לנשים יש חלק לא קטן בהתגברות מולה. חוסר צניעות אצל נשים מביא את הפגימה אצל הגברים. לנשים רבות יכול להיות לא אכפת מכך שהן מזיקות לאחרים, אך חשוב מאוד לדעת שהן מזיקות בראש ובראשונה לעצמן. כולנו נמצאים באותה הסירה, גברים ונשים כאחד. כאשר חווה פיתתה את אדם הראשון לאכול מפרי עץ הדעת, שניהם נענשו על כך. מעבר לכך, הצניעות היא הכבוד של האישה. אישה שאינה צנועה נקראת 'מופקרת' משום שהיא מפקירה את הגוף שהבורא נתן לה ואינה שומרת עליו. כל אדם החפץ בכך יכול להסתכל עליה מבלי לקבל אישור מיוחד על כך. ההנאה מאותו יופי צריכה להיות שמורה אך ורק לבעלה. כאשר היא פוגמת ומאפשרת לאחרים ליהנות מיופייה, היא מפחיתה מחלקו של בעלה (או בעלה לעתיד אם היא עדיין אינה נשואה) ובכך מקלקלת את נישואיה ומביאה לעצמה ריבים ומחלוקות בצורה לא מודעת. לכן, ניתן לראות שכל אדם שבאמת אוהב את אשתו רוצה שהיא תהיה צנועה ככל שאפשר ליד אחרים. אישה שאינה צנועה מראה את הצד הגשמי ובעל התאווה שבה. אמנם זה כיף לאשה לחשוב שאוהבים אותה, אך כולם יודעים שזוהי לא אהבה אלא יצר. מה היית מעדיפה: שאנשים יעריכו ויאהבו אותך בצורה פנימית ועמוקה, או שגברים יסתכלו עלייך בצורה שטחית הנובעת מתאווה ללא טיפת רגש? כל האוהבים האמתיים של אישה מסוימת כמו אביה, אחיה או כל קרוב אחר, ירצו שהיא תהיה צנועה ככל שאפשר. לעומתם, אלו שרוצים לגרות את יצרם ותאוותם, ללא כל כבוד מינימלי לאותה אישה, ירצו לראות אותה בחוסר צניעות. חוסר צניעות הוא למעשה זלזול בכבוד העצמי. אשה שמכבדת את עצמה לא תסתובב עם גופיה גם אם יהיו 40 מעלות בחוץ.
אם נתבונן בעומק תופעת חוסר הצניעות, לא נוכל להבין אותה. כל אחד מטבעו הוא בעל ערכים, לפחות מינימליים, לשמירת צניעותו. הבעיה שגורמת לנו להרגיש בסדר עם חוסר צניעות, היא בעיקר הרגלי החברה. ניתן לגלות דברים לא הגיוניים על עצמנו, שאנו עושים פשוט מחוסר התבוננות ומחשבה בעניין. היצר והתאווה שולטים עלינו וגורמים לנו לעשות דברים ללא כל היגיון, מתוך דחפים בלתי נשלטים.
מעטות הן הנשים, שהיו מרגישות נוח להסתובב ברחוב בבגדים תחתונים. ובכל זאת, אם נלך לחוף הים, נוכל לראות את כולן בצורה כזו מרגישות נוח להפליא. איך זה יתכן? הרי אותה אישה שלעולם לא תסתובב כך ברחוב, מרגישה נוח ביותר לעשות זאת על החוף. אין לזה כל הסבר הגיוני חוץ מהרגל חברתי. כולם עושים זאת ומקובל לעשות זאת, אז זה בסדר. אפילו נתנו לאותו לבוש את השם "בגד ים" וכך גם נוצרת אשליה שזה בסדר. אף הורה מודע לא היה מסכים שבנו הקטן יראה נשים בלבוש שכזה, זה הרי מעוות לגמרי. אבל בכל זאת הורים ממשיכים לקחת את ילדיהם הקטנים לים כשכולן סביב לבושות כך, פשוט מחוסר מודעות. הכל מתוך מחשבה שזה פשוט לא יתכן שכולם טועים. אבל ה"כולם" האלו מורכבים מהרבה פרטים, שכל אחד מהם מסתכל על השני ומקבל אישור למעשיו הלא טובים. אם זה לא היה מקובל ללכת עם בגדי ים, אף אחת לא הייתה מעזה ללכת בצורה כזו.
כלה ביום חופתה, צריכה להתחבר ככל שניתן לקדוש ברוך הוא ביום הגדול הזה, שתהיה ברכה מרובה בדרכה החדשה. במקום זה, אנחנו פשוט מבריחים את הבורא מהחתונה שלנו מרוב חוסר צניעות. גם הנשים הצנועות יחסית ביום יום, יעשו את מרב המאמצים כדי למצוא את השמלה הכי חושפנית לערב החתונה. האם אלו הנישואים שאנו רוצים? ברגע הראשון לנישואין, ביום התקדשות האישה לבעלה, כך שהם יהיו שייכים זו לזה בלבד, הכלה חושפת בפני כל החברים והמכרים את גופה ונתמכת בתירוץ צולע ש"כולן מתלבשות כך וזו האפנה". החתן והכלה עושים את דרכם מהחופה לרחבת הריקודים תוך כדי התנפלות של חיבוקים ונשיקות של הידידים והידידות, ולאחר שיגיעו, הכלה תרקוד עם החברים של החתן והחתן ירקוד עם החברות של הכלה. אז מה שווה כל החתונה הזו? לפני שנייה הבעל קידש את האישה כך שתהיה מותרת לו ואסורה לכל האחרים, שנייה לאחר מכן הם כבר כל כך שיכורים שהם לא יודעים מי התחתן עם מי. למה להתחיל כבר מההתחלה ברגל שמאל?
הדוגמאות הללו הן בודדות, אך ניתן לתת עוד דוגמאות כאלו בלי סוף. אישה המקבלת עיסוי מגבר בתירוץ שהוא קיבל הסמכה לשם כך, זוג שמתנשק בלהט מול המצלמה וחושב שזה בסדר כי הם שחקנים וזה רק סרט, או מישהי שמרגישה שלקפוץ לרגע למכולת או לרדת לקחת משהו מהאוטו בצורה לא צנועה זה לא נורא כי זה רק לדקה. את רוב חיינו אנו חיים מבלי לשים לב לפרטים ולחשוב על כל צעד שאנו עושים. אנחנו אוהבים לחיות כמו כולם, לזרום עם מה שכולם עושים ולהמשיך הרגלים ישנים. אבל החיים האיכותיים מתחילים כאשר מחליטים להתבונן ולחשוב, ולפעול רק מתוך ידיעה ברורה שאנו שלמים עם דרכנו.
רוב בעיות הצניעות נובעות מחוסר ידיעה. רוב הנשים חושבות שהן מתלבשות ומתנהגות בצורה צנועה לגמרי, ואם מישהו יאמר לה שהיא לא צנועה היא אפילו תיעלב, שהרי היא בטוחה לעצמה שהיא מהווה דוגמה לשיא הצניעות. אלא שגברים ונשים שונים אלו מאלו, ולכן נשים לא יכולות לדעת מעצמן מה זה צנוע. המחשבה של האישה טהורה יותר, סוג התיקון שלה שונה וסוג היצר שבה שונה. אם הנשים היו יודעות מה עובר במחשבות הגברים, הן לעולם לא היו מתלבשות כך. לכן חשוב לדעת הלכות בנושא. צריך לדעת איך להתלבש ואיך להתנהג בצורה צנועה אמתית ולא "צנועה" הנראית ומסתדרת לנו. לא פעם נשים מנסות להתלבש כמו "דתיות" ובסופו של דבר נראות פחות צנועות משהיו לפני כן. לא כל חצאית היא צנועה ולא כל חולצה עם שרוולים היא הולמת. ישנן חצאיות פחות צנועות ממכנסיים, וישנם בגדים שקופים, צמודים או בולטים שהם הפך הצניעות אפילו שלכאורה הם נראים תואמים את ההלכה. צריך לשים לב היטב לפרטי ההלכות ולהגדיל ראש. זה לא העיקר ללבוש חצאית או חולצה שמכסה את המרפק ולצאת ידי חובה. העיקר זה ללכת בצורה צנועה על פי האמת.