פרק ה' - קצת על המצוות · פשוט לעשות
אנשים שמתקרבים לתורה וליהדות מרגישים חיבור לחלק מהמצוות בעוד שמצוות אחרות עדיין לא מסתדרות להן והם רוצים לבדוק עד כמה הן תורמות. זוגות רבים למשל מבינים ששמירת טהרת המשפחה מביאה לחיי נישואין פוריים ומאושרים יותר, ולכן משתדלים לשמור. כך גם לגבי מצוות אחרות נוספות. אך ישנן מצוות מסוימות שקשה יותר להתחבר אליהן, והאדם חושב לו שהוא יבדוק את העניין בעתיד ורק אם הוא 'יתחבר' לזה, אז הוא ישמור גם על המצוות האלו. חשוב להבין שאין מקום להשהות את המצוות עד שנבדוק כל אחת מהן באופן עצמאי. שהרי אנחנו כבר יודעים שהן הדרך לאמת, ואם לא נקיים אותן, אנחנו מתרחקים מהאמת. מובן שהבורא חכם יותר מאיתנו ויודע מה הטוב האמתי בשבילנו, אז אם הוא רוצה שנקיים את המצוות, בוודאי שכל אחת מהן טובה לנו וכל מצווה שנחסיר רק תפגום בשלמות הרוחנית שיכולה להיות לנו. לחקור לעומק ולהבין את המצוות זה טוב, אך כל זה לאחר שאנו כבר מקיימים אותן, קודם "נעשה" ורק אחר כך מגיע ה"נשמע". אין טעם להבין שזה טוב ואז לקיים את המצווה כי זה נוח לנו. אמנם גם זה שווה משהו, אבל מובן שזו רמה הרבה יותר נמוכה מלהצהיר "נעשה ונשמע", כלומר קודם לעשות כי כך הבורא רוצה ורק אח"כ להבין יותר לעומק. את הלמידה ובירור הסיבות אפשר לעשות גם אחר כך, ללא קשר לקיום המצווה.
זה גם הרעיון של ללכת אחרי הפוסקים. הם למדו את כל הדברים האלו כבר בעוד שאנחנו עדיין לא (הרי אנחנו מנסים לברר הלכות שאנחנו לא יודעים ולא כאלו שאנחנו כבר מכירים). אז כאשר רב שבאמת ידוע שהוא ירא שמיים ותלמיד חכם שניתן לסמוך עליו אומר לנו פסק הלכה, כדאי ללכת לפיו כי אנחנו בוטחים בו ולנו עדיין אין את האמצעים לעשות את כל הבירורים בספרי המקורות השונים בעצמנו. כאשר נלמד מספיק ויהיו לנו האמצעים, נוכל גם להבין את הטעם העומד מאחורי הפסיקות הללו.