אור ברסלב
מחפשים את האמת פרק ג' - הבורא › צמצום

מחפשים את האמת

פרק ג' - הבורא · צמצום

לראות את הבורא

כדי שתהיה לנו איזושהי תפיסה והשגה, ולו הקטנה ביותר, הבורא כביכול צמצם את עצמו, כלומר הגביל איזשהו חלק ממנו כך שיהיה קיום למשהו אחר חוץ מהאינסוף עצמו. אילו לא היה אותו צמצום, לא היינו יכולים לתפוס דבר, הרי אין לנו כל תפיסה באינסוף אלא רק בדברים מוגבלים. הצמצום הוא הדרגתי וכך ישנו כביכול יותר או פחות מאור האינסוף בכל מקום ומצב. אין לנו כל תפיסה במשהו ללא סוף, אנו קולטים את הדברים רק על פי הגבול שלהם. חשוב לציין שכל הצמצום הוא רק ציורי כדי לתת לנו איזושהי הבנה. בוודאי שזה לא כפי שאנו מדמיינים זאת במחשבתנו, אלא הרבה יותר עמוק ומופשט מכדי שנוכל לתפוס ולהבין.

הצמצום לא באמת הגביל את הבורא באופן שהוא הפך למוגבל ללא אפשרות אחרת, אלא זהו צמצום מכוון ביחס אלינו בלבד. כדי להבין זאת, ניקח למשל פרופסור למתמטיקה המנסה להסביר לבנו הקטן איך לבצע פעולת חיבור בין 2 מספרים. כאשר מישהו יצפה במחזה, הוא יוכל לחשוב שאותו פרופסור כלל לא יודע מתמטיקה מורכבת, משום שהוא מתעסק עם פעולת חיבור פשוטה של ילד בגן. אלא שאותו פרופסור יודע שאין טעם להסביר לבן שלו על תרגילים מסובכים מעבר לתפיסתו, ולכן הוא מצמצם את שכלו, כך שהוא יוכל לתקשר עם בנו הקטן. הבן תופס את אביו דרך שכלו בגרסתו המצומצמת. אך עם זאת, האב נשאר אותו פרופסור חכם שהיה קודם לכן. בכל פעולה שאנו עושים, אנו משקיעים רק חלק מכוחותינו. כשאנו מחזיקים כוס בידינו אנו עושים זאת בעדינות ולא מוחצים אותה. כשאנו מציירים ציור, אנו אמנם יכולים לצייר בכל הצבעים האפשריים, אך אנו בוחרים רק בצבע אחד בכל אזור של הדף ומציירים בעדינות. זה לא שאנו לא מסוגלים למשהו אחר, אלא פשוט צמצמנו את עצמנו לציור מסוים עם צבעים מסוימים, כדי שנקבל את רצוננו. כך הבורא כביכול צמצם עצמו כדי לתת מקום וקיום לנו.

אנשים רבים סבורים שפעם לא היה כלום, ואז הבורא החליט לברוא אותנו כאן, אך זה בדיוק להפך. פעם היה אינסוף, כלומר הכל, וכשהבורא החליט לברוא אותנו, הוא צמצם את אור האינסוף העצום שהיה כאן עד להתהוות העולם. כמו שאדם מתנהג עם ילדיו בצורה מסוימת, לאשתו מראה צד שונה, לבוס בעבודה משנה את פניו וכך כל אחד רואה צד אחר שנמצא בו. הבן של אותו אדם לא יכול להבין מה רואה בו אשתו של אותו אדם וכך גם להפך, כי כל אחד רואה רק חלק ממהות האדם. אי אפשר לומר שהאדם הזה משנה את מהותו בכל רגע, אלא שהוא מצמצם את עצמו ומציג רק חלק ממנו מתוך רצון להתגלות בצורה מסוימת. אם נשאל מיהו האדם האמתי? האב? הבעל? הפועל? אז התשובה היא שהוא הכל ביחד. המהות שלו היא הרבה יותר גבוהה מכל אלו, אלא שהוא מתגלה לאשתו בצורה מצומצמת בתור בעל, לבנו בתור אב וכך כל אדם רואה את אותה מהות מזווית והתגלות שונה. כך להבדיל, גם הבורא מצמצם את עצמו כדי להתגלות בתוך הרבה פרטים קטנים בעולם. הוא מתגלה בתור תופעות טבע, בתור אנשים, בתור דומם, כוחות שונים או כל שאר הדברים שקיימים בעולם. בתחילה הייתה המהות עצמה שכוללת את הכל ונקודת בריאת העולם היא בעצם הצמצום של אותה מהות אינסופית לפרטים קטנים מתוכם המהות מתגלה.

חשוב להבין שכל השגה שיש לנו לגבי הבורא היא השגה לאחר הצמצום. כמו אותו בן שרואה את אביו הפרופסור למתמטיקה דרך עיניו שלו ולכן לא מסוגל לקלוט את חכמת הפרופסור שבו אלא החכמה שאביו מציג לפניו, שהיא לאחר הצמצום וההתאמה ליכולות התפיסה של הבן. כך שכל מושג שנאמר כאן ביחס לבורא, מתייחס לתפיסה שלנו בלבד לאחר הצמצום. לא ניתן להגיד שהבורא הוא "אינסוף", "הכל", "לא מוגבל" וכו', משום שאלו הגדרות הנובעות מהתפיסה שלנו, שהיא הרבה לאחר אותו צמצום. אנו משתמשים במושגים האלו בלית ברירה כדי שנוכל להבין את הדברים, כי זו האחיזה היחידה שאנו יכולים איכשהו להגיע אליה. אך מבחינת האמת, לא ניתן לומר שום דבר על הבורא לפני הצמצום מפני שאין לנו כל השגה שם. זה כמו לצפות מנמלה לדעת מה מתחולל על כוכבים אחרים בגלקסיות השונות. הנמלה היא מוגבלת מדי ואין לה שכל ואמצעים כדי לבדוק או להכיל את המידע הזה. גם אנחנו מוגבלים ביותר בעולם גשמי ומוגדר ואין לנו כלים ואמצעים לתפוס את האינסופיות שישנה מחוץ לו.

תוכן העניינים

מחפשים את האמת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה