פרק ג' - הבורא · ומי ברא את בורא העולם?
הבורא ברא את הזמן ולכן מובן שהזמן לא חל עליו והבורא כלל לא תלוי בו (שהרי הוא היה לפני הזמן והיה לו קיום גם בלעדיו). לכן לא ייתכן שמישהו ברא אותו, משום שאם מישהו ברא אותו, אז הוא היה צריך להיות לפניו כדי לברוא אותו. אך לא היה "לפני" משום שכלל לא היה זמן, עד לאותו הרגע שהבורא ברא את הזמן. הבורא היה לפני הזמן, אז לא ניתן לשאול מה היה לפני הבורא משום שאם אין זמן, אז אין "לפני".
מוכרח על פי היגיון שהכוח הראשוני ביותר הוא אינו תלוי, ואם הוא כזה אז לא יתכן שבראו אותו. הרי אם מישהו ברא אותו, אז יוצא שהוא תלוי במי שברא אותו. לכן מובן שהוא היה קיים תמיד באופן נצחי (שהרי אינו תלוי ומוגבל בזמן) ושאין שום אפשרות שמישהו חיצוני ברא אותו.
הוא גם ברא את החומר ולכן מובן שהוא לא עשוי ממנו או מוגבל בו. כל השאלות שאנו שואלים הן שאלות הקשורות לתפיסה שלנו דרך החושים שלנו בתוך גוף גשמי וחומרי. אנו מנסים לקחת את ההיגיון שפיתחנו בעולם חומרי בעזרת מה שקלטנו מהסביבה באמצעות החושים הגשמיים שלנו, ולהגביל בתוכו את הבורא שברא את אותו היגיון. צריך להבין שהבורא הוא זה שברא את ההיגיון ולכן הוא לא מוגבל בו. כל הכללים שאנו מכירים חלים על הדברים החומריים שנמצאים סביבנו. אבל בורא העולם הוא לא עוד מישהו חומרי כמונו שניתן לשאול עליו "מי ברא אותו?", הוא אינסוף לא מובן שנמצא מחוץ לכל תפיסה. לכן השאלה הזו בכלל לא קיימת בהקשר שלו.
הדבר דומה לילד קטן שמבין שהוריו קונים לו צעצועים מדי פעם ורואה שיש להם הרבה כסף יחסית להבנתו. אותו ילד יכול לחשוב כמה כיף להוריו כי הם יכולים לקנות לעצמם את כל הצעצועים שהם רוצים. הוא לא יבין מדוע הם לא עושים זאת. מובן לכולנו שהוריו לא באמת כל כך מאושרים מצעצועים ולעצמם הם כלל לא יקנו דברים כאלו אלא ישקיעו במקומות חשובים יותר. הילד יכול לראות את הכסף שיש להוריו, הוא יכול לראות שהם קונים בחנות, אבל את ההבנה הפנימית יותר של סדר עדיפויות, מה חשוב ומה לא, ומה באמת מספק ונותן הנאה להוריו הוא לא יכול להבין כי אין לו את הכלים לכך. הוא שופט את הדברים החומריים שהוא רואה דרך העולם והעיניים שלו ולכן הוא לא יכול להבין מה אבא עושה ב"בנק" המשעמם כל כך ולמה הם לא קונים חנות שלמה של צעצועים ומשחקים בה כל היום. כאשר אנו שואלים שאלות על הבורא אנו דומים לאותו ילד קטן ששואלים שאלות מתוך מה שאנו רואים, שומעים וקולטים בעזרת החושים וההיגיון שלנו. הכל זה מתוך התפיסה שלנו, אבל ההבנה הפנימית של הדברים חסרה לנו. מכאן בעצם נובעים כל הספקות והשאלות שמתעוררות. הרי מובן שאין לנו כל תפיסה והבנה בבורא, אז ברור ופשוט שלא נוכל לשאול עליו אף שאלה, אלא רק על הבריאה שברא ששם כבר ההיגיון שלנו מתאים יותר.