מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון
חידושים על הרמב"ם ומפרשיו · הלכות שאלה
פרק ב' דין י"א ה"ז נכנס תחתיה נ"ב היינו משום דסתמא נתרצית שישתמש בה בעלה והיא מתחייבת לשלם כיון דאיכא פסידא לדידה וכשלא הודיעתו היא הפסידה אנפשה ועיין בתוס' שם:
שם כתב ה"ה ז"ל ס' הרב ז"ל היא נכונה דודאי כיון שהוא כלוקח נ"ב ולע"ד נראה דכל כה"ג שאין לאשה אלא פירות בלבד אין לבעל זכות בהם ועיין בה' אישות:
פ"ג דין ד' כתב הבל"מ והר' הנמקי דחה ס' זו מההיא דב' עבדים נ"ב לא הבנתי זה דהתם שאני דבעיקר השבוע' אינו יכול לישבע ודו"ק:
פ"ה דין א' כתב הבל"מ ז"ל ואיכא לאקשויי דמאי מקשה דמציל עצמו ותי' נ"י וכו' נ"ב ר' סבירא ליה דאפי' נתנו לשמור ה"ז פטור מטעם דהוי ממון שאין לו תובעין ולא קרינן ביה לשמור כמ"ש ה"ה ז"ל מ"ה אם אכלו חייב דהגבאי שואל ממנו שרוצה לקיים המצוה:
שם דין ז' והוא שיטעון דבר שהוא אמוד כתב ה"ה ז"ל ממה שנתבאר וכו' שמי שלקח כיס וכו' נ"ב נראה מדבריו דכמו שעשו תקנה במזיק ה"נ עשו בשומא משום דפושע מזיק היא דלפי הטעם שאמרו דהכא ה"ט משום דאית ליה דררא דממונא ק' א"כ אמאי איצטריכו בההיא דבטש בכספתא דחבריה לטעמא משום דעשו תקנה במזיק תיפוק ליה מהאי טעמא:
שם כתב ה"ה על הראב"ד וכו' וז"ק על דברי ר' שלפי דבריו היה לו למזיק נ"ב נראה לי לתרץ דהכא כיון דברי בחיובא הוא אלא שבא לפטור עצמו מטעם טענו חטים והודה בשעודים אי הוה טעין ברי לא כי אלא שעורים היה פטור כיון דטעין ברי שאינו חייב לו חטים משא"כ בטוען איני יודע אם חטים היו נמצא דהוו ברי בחיובא וספק בחזרה ול"ד לשוורים דהוי ספק בחיובא שאין התם משתלם אלא מגופו וליכא חיובא גבי מזיק:
פ"ו דין ה' טוען שנגנב נראה מדברי ר' שאם טענו יודע אני שפשעת בה וזה אומר לא פשעתי שנשבע שבועת התורה אבל מדברי ה"ה בפ"ב מהלכות שכירות אין נראה כן:
פ"ז דין י"א כתב ה"ה שאינו יכול להכריחו לקבלו ממנו תוך הזמן נ"ב נ"ל דה"ד בש"ח אבל לא בש"ש וה"ט דש"ח כל ששמר כדרך השומרים ה"ז נפטר אבל בש"ש דצריך שישב שם לשמור כמ"ש שם המפרשים גבי ש"ש ה"ז כפועל וכ"כ ת"ר שכל השומרים בשכר דמו לפועלים וקי"ל פועל חוזר בחצי היום: