מחנה אפרים חלק א - ב· רבי אפרים נבון
הלכות קנין חליפין · סימן ג
ומי שהקנה לחבירו חתיכות של כלים בקנין סודר נראה מדברי רש"י ז"ל בפ' הזהב דלא מהני משום דהוי דבר שאינו מסויים שהרי כתב דמה שאמרו דמטבע אינו נעשה חליפין משום דדעתי' אצורתא והוי כדבר שאינו שלם ועלה אמרו דכשם שאינו נעשה חליפין כך אינו נקנה בחליפין אבל הרשב"א ז"ל הביאו בחי' זקנים חולק על רש"י וס"ל דאע"פ שאינו מסויים נקנה בחליפין וכן הוא דעת הר"ן הביאו הב"י בסי' ר"ג ולכן כתבו דמאי דאמרו דעתי' אצורתא ר"ל דהוי בדבר שאין גופו ממון אבל מדברי הרשב"א בתשו' סי' אלף ק"ד נראה דכל דבר שאינו שלם אינו נקנה בחליפין וז"ל ששאלת על שטר מתנה שהקנתה מטלטלין ולא הקנתה אגב מקרקע וכתו' דקנו בשטר השטר כשר כי דבר פשוט הוא דכל דבר מיקנו לקיים כל דבר כתו' חוץ ממטבע ודבר שאינו מסויים כגון חצי אגוז וחצי רמון והנך ודאי לא מיקנו אלא אגב קרקע עכ"ל. (א"ה עיין בתשו' מהר"ם בר ברוך סי' רנ"ו כנראה שתשו' הנז' אינו מתורתו של הרשב"א ז"ל):