סעודת המפסקת
בקשה קודם הסעודה
בתשעה לחודש תשרי שהוא ערב יום הכיפורים יזהר לומר קודם הסעודה של הבוקר ושל סעודת המפסקת כל הבקשות השייכים לסעודה אשר הבאתים לעיל בתחלת הספר הזה ואחריהם יוסיף לומר בקשה זו (לשון חכמים א:יט)
לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא אוֹתִיּוֹת יוֹ״ד וְהֵ״א בְּאוֹתִיּוֹת וָא״ו וְהֵ״א בְּיִחוּדָא שְׁלִים, בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל. הֲרינִי מוּכָן לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בַּיּוֹם הַזֶּה שֶׁהוּא יוֹם תְּשִׁיעִי לְחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, וַהֲרֵינִי מוּכָן לְהַרְבּוֹת בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בְּיוֹם זֶה כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת רָחֵל אִמֵּנוּ עֲקֶרֶת הַבַּיִת גַּם בִּיסוֹד וּמַלְכוּת שֶׁבָּהּ הַשַּׁיָּכִים לְיוֹם מָחָר שֶׁהוּא יוֹם עֲשִׂירִי לַחֹדֶשׁ הַזֶּה. עַל־יְדֵי הַבְּרָכוֹת וְהַמִּצְוֹת שֶׁנַּעֲשָׂה בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה הַגּוּפָנִית. וְעַל יְדֵי כֵן תַּעֲלֶה בַּעֲשָׂרָה בְּתִשְׁרֵי שֶׁהוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים לִזּוֹן מֵחֲמִשָּׁה קוֹלוֹת הַפְּנִימִיִּים שֶׁהֵם קוֹלוֹת מַיִם רַבִּים מִנְּהַר פְּרָת בִּינָה הָעֶלְיוֹנָה הַנִּמְשָׁכִים מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ וְעֶלְיוֹן. וְגַם אֲנַחְנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּנֶיהָ שֶׁל רָחֵל אִמֵּנוּ נִתְעַנֶּה בְּעֶזְרַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בַּחֲמִשָּׁה עִנּוּיִים. וְנִתְפַּלֵּל חֲמִשָּׁה תְּפִלּוֹת וּנְקַבֵּל הֶאָרָה וְשֶׁפַע מִן מָזוֹן שֶׁלָּהּ הַפְּנִימִי. וְכַכָּתוּב כִּ֠י לֹ֣א עַל־הַלֶּ֤חֶם לְבַדּוֹ֙ יִחְיֶ֣ה האָדָ֔ם כִּ֛י עַל־כׇּל־מוֹצָ֥א פִי־יְהֹוָ֖ה יִחְיֶ֥ה הָאָדָם. וְנֶאֱמַר שַׁבַּ֨ת שַׁבָּת֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם בְּתִשְׁעָ֤ה לַחֹ֙דֶשׁ֙ בָּעֶ֔רֶב מֵעֶ֣רֶב עַד־עֶ֔רֶב תִּשְׁבְּת֖וּ שַׁבַּתְּכם׃
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתֵּן לָנוּ כֹּחַ וִיכֹלֶת וְעֵזֶר וְסִיּוּעַ וַהֲכָנָה לַעֲשׂוֹת כָּל־הַתִּקּוּן הָרָאוּי לַעֲשׂוֹתוֹ לְצֹרֶךְ הַיּוֹם שֶׁהוּא תְּשִׁיעִי וּלְצֹרֶךְ מָחָר שֶׁהוּא יוֹם עֲשִׂירִי וְיַעֲלֶה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ כִּוַּנְנוּ בְּכָל־הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵּן בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁנֹּאכַל וְנִשְׁתֶּה בַּיּוֹם הַזֶּה וּבְכָל־הַבְּרָכוֹת וְהַמִּצְוֹת שֶׁבָּהֶם. עׇזְרֵ֤נוּ ׀ אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׁעֵ֗נוּ עַל־דְּבַ֥ר כְּבֽוֹד־שְׁמֶ֑ךָ. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
רִבּוֹן עַלְמָא אֲנַן בָּעֵינָן לְאִשְׁתַּדְּלָא בִּיקָרָךְ. יְהֵא רַעֲוָא קַמָּךְ לְמֵיהַב לָן חֵילָא לְאִתְעֲרָא בִּיקָרָךְ וּלְמֶעְבַּד רְעוּתָךְ וּלְסַדְּרָא כֹּלָּא כִּדְקָא יָאוּת. וְאַף עַל גַּב דְּלֵית אֲנַן יָדְעֵי לְשַׁוָּאָה רְעוּתָא וְלִבָּא לְתַּקָנָא כֹּלָּא יְהֵא רַעֲוָא קָמָּךְ דְּתִתְרָעֵי בְּעוֹבָדָא דִּילָן וְתַתְקִין תִּקונָא דִּלְעֵילָּא כִּדְקָא יָאוּת. וּתְחַשֵּׁב לָן כְּאִלּוּ אִשְׁתַּדַּלְנָא בִּיקָרָךְ כִּרְעוּתָךְ לְסַדְּרָא כֹּלָּא כִּדְקָא יָאוּת. וְעַל דָּא צַלֵּי דָּוִד עַבְדָּךְ וְאָמַר. וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ ומַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנהוּ: יִ֥הְוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלי׃
בקשה לאחר הסעודה
בערב כפור לעת ערב אחר סעודת המפסקת כשילך לבית הכנסת מבעוד יום יחלוץ מנעליו קודם הליכתו בעודו בביתו ויאמר בקשה זו (לשון חכמים א:כ)
לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ, וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ, לְיַחֲדָא אוֹתִיּוֹת יוֹ״ד וְהֵ״א בְּאוֹתִיּוֹת וָא״ו וְהֵ״א בְּיִחוּדָא שְׁלִים יהוה, בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל. הֲרֵֽינִי מְקַבֵּל עָלַי מֵעַתָּה וּמֵעַכְשָׁו קְדֻשַּׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה הַבָּא עָלֵינוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם כְּדֵי לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ. וַהֲרינִי מְקַבֵּל עָלַי מֵעַתָּה חֲמִשָּׁה עִנּוּיִים שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְסִכָּה וּנְעִילַת הַסַּנְדָּל וְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. וַהֲרֵֽינִי מוּכָן לְקַיֵּם מֵעַתָּה מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל עִנּוּי וְלִשְׁבּוֹת מִמְּלָאכָה וְשֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה. כְּמוֹ שֶׁצִּוָּֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה עַל יְדֵי מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים כָּאָמוּר אַ֡ךְ בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹ֩דֶשׁ֩ הַשְּׁבִיעִ֨י הַזֶּ֜ה י֧וֹם הַכִּפֻּרִ֣ים ה֗וּא מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֖ה לַיהֹוָֽה׃ וְכׇל־מְלָאכָה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֣י י֤וֹם כִּפֻּרִים֙ ה֔וּא לְכַפֵּ֣ר עֲלֵיכֶ֔ם לִפְנֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ וְנֶֽאֱמַר שַׁבַּ֨ת שַׁבָּת֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם בְּתִשְׁעָ֤ה לַחֹ֙דֶשׁ֙ בָּעֶ֔רֶב מֵעֶ֣רֶב עַד־עֶ֔רֶב תִּשְׁבְּת֖וּ שַׁבַּתְּכֶֽם׃ וְנֶֽאֱמַר וּבֶעָשׂוֹר֩ לַחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י הַזֶּ֗ה מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם כׇּל־מְלָאכָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ וַהֲרינִי מְכַוֵּן בְּכָל הַמַּצּוֹת הָאֵלֶּה לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרִי וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאִי כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁם בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן.
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ וְתִתֵּן לָנוּ כֹּחַ וִיכֹלֶת וְעֵזֶר וְסִיּוּעַ וַהֲכָנָה לִשְׁמֹר קְדֻשַּׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים כִּרְצוֹנְךָ בְּמַעֲשֶׂה וְדִבּוּר וְכַוָּנָה וּמַחֲשָׁבָה ורְעוּתָא דְּלִבָּא וְלֹא נִכָּשֵׁל בְּשׁוּם אִסּוּר לֹא בְּמֵזִיד וְלֹא בְּשׁוֹגֵג לֹא בְּמַעֲשֶׂה וְלֹא בְּדִבּוּר וְלֹא בְּהִרְהוּר וְלֹא תָּבֹא תַּקָּלָה עַל יָדֵינוּ כְּלָל וְעִקָּר וּתְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעׇבְדְּךָ בֶּאֱמֶת בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וְשִׂמְחָה רַבָּה וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי בְּכַוָּנַת הַלֵּב וְיִהְיוּ כָּל מָאתַיִם וּשְׁמוֹנֶה וְאַרְבָּעִים אֵבָרִים וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁשִּׁים גִּידִין שֶׁבְּגוּפֵנוּ וְנַפְשֵׁנוּ וְרוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵנוּ מְשֻׁעְבָּדִים לָךְ וְיִתְקַדְּשׁוּ מִקְּדֻשָּׁתָךְ וְיִתְיַחֲדוּ אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יהוה בִּיְחֻדָא שְׁלִים וְיִהְיוּ כִּסֵּא שָׁלֵם אֲשֶׁר בָּהֶם יִתְפַּשֵּׁט שֶׁפַע אוֹר אֵין סוֹף וּמִשָּׁם יִמָּשֵׁךְ שֶׁפַע רַב וּבְרָכָה רַבָּה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת לְזַכֵּךְ נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵנוּ שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְעוֹרֵר מַיִּין נוּקְבִין וּתְטַהֲרֶנּוּ מֵחֲטָאֵינוּ וּמֵעֲוֹנֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ כַּכָּתוּב וְזָרַקְתִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם מַ֥יִם טְהוֹרִ֖ים וּטְהַרְתֶּ֑ם. וְאוֹמֵר מִקְוֵ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ יְהֹוָ֔ה. מָה מִקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים, גַּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל. וּבְתוֹרָתְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ כָּתוּב לֵּאמֹר. כִּֽי־בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶ֖ם לְטַהֵ֣ר אֶתְכֶ֑ם מִכֹּל֙ חַטֹּ֣אתֵיכֶ֔ם לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה תִּטְהָֽרוּ׃ וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ: יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃